לפני 18 שנים. יום שני, 17 בנובמבר 2008 בשעה 5:09
במובן הזה אני ממש יכול להבין את הצעירים... דוחקים בהם להתבגר, ולעמוד במחוייבויות, ולהגיב במתינות, ולחשוב חיובי, ולהיות הוגנים, ולשמור על החוקים, ולהקשיב גם כשלא מעניין, ולהישאר סבלניים, ולא להילחץ, ולקחת אחריות, ופאק זה מעייף כל ההכלה העצמית הזו. לא פלא שהם כאלו נרגנים ומתלוננים כל הזמן שמשעמם להם ושאין להם כוח לחפירות.
ממש בא לי להיות עצבני, לא אחראי, הרסני, שלילי, ואגוצנטרי. חוסר הסבלנות והלחץ באים לי גם ככה.
במקום זה אני אנקה את הבית, אשיב למיילים ואעשה טלפונים, אתיישב לעבוד ביעילות, ואת כל מה שמתחולל לי בבטן ובראש אשים בצד, שיתייבש. אין לי איך ולאן ומתי להוליך ולבטא את זה, פשוט אין.