התעוררתי מבוהל לפנות בוקר מרחש ונתקפתי פרנויה שפרצו לי למלונה. אתמול בגלל החתימה שהסתיימה מאוחר התחלתי לשתות רק אחרי 23:00 ולא הספקתי הרבה לפני שהכדורים והעייפות הכריעו.
ישנתי מעט ורע, התעוררתי כאוב רגשית ושבור לב; וירדתי לים עם בגד ים, גופיה וכפכפים בלבד (את המפתח למלונה הצפנתי). שיחקתי עם הגלים והוספתי מים מלוחים לים בדמעות שזלגו לי.
עכשיו שותה קפה בעודי מצלם טיימלפס של תנועת הרכבות, האופניים, הקורקינטים והא.נשים בתרק״ל סלמה שבשדרות ירושלים היפות. לא יודע אם בחרתי עדשה, פריים ומרווח מתאים (3 שניות). אולי גם עדיף להתחיל יותר מאוחר כשיהיה יותר אקשן, אבל גם ככה יש לי המון מה להספיק היום.
המון זמן לא צילמתי טיימלפס. בערב הירח הכמעט מלא אמור לזרוח ממש מעל העמודים הרומיים בכיכר השעון. אני רוצה לצלם גם טיימלפס של הכיכר משעה לפני השקיעה עד שעה אחריה. וגם לצלם בנינים וחלונות מוארים בלילה, עם חצובה ובלי פלאש.
כנראה שלא נשארו לי הרבה ימים פה, וזה אחרת בשבילי כשאני פה ומתעד את חיי מאשר להגיע לפה במיוחד בשביל לצלם אחר כך.
הזמן על פני האדמה כל כך קצר ומוגבל, הוא צריך להיות טוב.
