אתמול אחה״צ הלכתי להביא מדירתה של תהום את הדברים שלי שנותרו בה. (כל הבוקר התרוצצתי, הבאתי סירים, גופי תאורה ונגלה ראשונה של עציצים שיארחו לי חברה).
עיקר החפצים היו חומרי ארכיון, חשבוניות וניירת מיסים, מאות דיסקים ודי וי די עם חומרים של לקוחות ושל עצמי מלפני 2008, תמונות סטילס ישנות מודפסות של הבן שלי ושל המיתולוגית, יומנים ישנים… המון קופסאות וmanuals של מכשירים שחלקם כבר לא קיימים.
תמונות, מנורות, קישוטים שהבן שלי הביא לי מהודו, ועוד כל מיני דברים שרבצו חסרי שימוש בארון.
זה לקח שבע שעות להוריד את כל הזבל, לארוז את מה שנשאר, ללכת להביא רכב משפחתי ולגלות שהוא לא מניע, להחליף לרכב קטן, לעשות שתי נגלות, להחזיר את הרכב). תהום היתה נהדרת בשיתוף הפעולה, בנכונות לעזרה וביצירת אווירה קונסטרוקטיבית ונעימה ככל הניתן למרות התפרצויות הבכי הספונטניות של שתינו.
חזרתי ב22:30 הביתה בקו 172, מוצף ותשוש, התחלתי לשתות, הייתי גאה בעצמי שהתקלחתי, ובערך ב1:00 נשכבתי על המזרן כמו שאני רק כדי לראות אם זה מוצא חן בעיניי. התעוררתי ב2 רועד בהיפותרמיה, עם המוזיקה עדיין מנגנת מהאולפן והאורות דולקים. המזגן המרכזי היה על 24 מעלות, לא משהו חריג. התלבשתי חם, לקחתי כדורים, וישנתי עד כמעט 8. התעוררתי מטושטש וכאוב.
אניווי,
מה שבעצם רציתי לספר זה שאחרי שבפברואר האחרון סיימתי את האלבום הרביעי שלי באיחור של 9 שנים והעליתי אותו לפלטפורמות, התעוררה בי התשוקה להעלות גם את האלבום השני שלי מ2003 שבעצם מעולם לא יצא לאור במלואו. היו לי רק קבצי mp3 שלו. קיוויתי למצוא במה שהבאתי קבצים מקוריים ואיכותיים יותר, עדיף לפני מאסטרינג, למסטר אותם מחדש ולשחרר לעולם.
בעודי מסדר את כל מה שהבאתי אתמול (שונא לחיות עם ארגזי קרטון) מצאתי את השמרדף עם כל הדיסקים עם הdata של האלבום ההוא. הייתי צריך להמיר פורמטים ולחפש, אבל בסוף מצאתי דיסק עם המיקסים הסופיים לאחר מאסטרינג וזה אשכרה נשמע טוב. מהמעט שדגמתי ממש ממש ממש נהניתי. ממרחק הזמן כבר אין ביקורת עצמית ופרפקציוניזם. הופתעתי לטובה. כנראה שפשוט אעלה את זה ככה או אבצע טיפול מינימלי מאוד על הקבצים הסופיים שמצאתי.
האלבום ההוא נכתב בשנת הרווקות הראשונה שלי, אחרי שנפרדתי מאשתי הראשונה ואם בני, הראשונה ששכבתי איתה בגיל 16 ושנה לאחר מכן ברחנו מהבית ביחד. התחתנו כשהייתי בן 20, ובני נולד כשהייתי בן 22. התגרשנו כשהייתי בן 24.5, ואז האלבום החל להיכתב, והמשיך כשהכרתי את המיתולוגית שלי חצי שנה לאחר מכן.
הרבה מהשירים מאז מרגישים רלוונטיים מאוד להיום.
היום תכננתי לנסוע לקנות פיירקס ולהכין עוף בגריל בתנור החדש שהגיע אתמול, אבל בגלל השביתה (מישהי באמת מופתעת שראש הממשלה הזה מעודד רציחת א.נשים לתועלתו האישית והפוליטית? זה כל כך 1995…🙄) והיעדר התחב״צ ביקשתי מתהום בהשאלה פיירקס ומסרתי לה ד״ש חמה מאיזבל התרנגולת ברגע שהגיעה לפרקה.
