1. זה השיר האחרון שכתבתי על השכנה הסקסית. היא יצאה באותו לילה עם ה״חזק״ שלה ואני שתיתי לבד בחושך, כתבתי והקלטתי את הסקיצה הראשונית. אחרי שהשמעתי לה היא אמרה שנראה לה שכדאי שנתרחק כי הקשר איתה לא עושה לי טוב: ״תראה איזה שירים אתה כותב!״…
2. כשהשמעתי את השיר לגרושתי היא שאלה אם אני בטוח שהוא נכתב על השכנה הסקסית. היא כנראה צדקה והסיטואציה אפשרה לרגשות קשים מהפרידה הטרייה ממנה לצוף ולהתבטא.
3. ״עקרבית רעה״ - השכנה היתה מזל עקרב וראתה בזה חלק מהזהות שלה.
4. ״את שמך לצרוח, לקלל מראש ההר״ - לפני חודש, בגיחה הראשונה לאילת אחרי הפרידה, אמנם טיפסתי לראש הר צפחות עוד לפני הזריחה, אבל כשהגעתי לפסגה לא צרחתי ולא קיללתי אלא צילמתי ושלחתי לתהום סרטון פנורמי עם דרישת שלום בסופו.
5. המשפט שאני צורח בסוף השיר הוא: ״מה לא בסדר *אצלי*?!״
6. בהופעות הייתי שר את ״זה נגמר״ האחרון לפני הקודה בצורה שונה מהגירסה המוקלטת: עולה באוקטבה לתו גבוה ומלא אנרגיה וצולל למטה בגליסנדו טון וחצי ואז עוד חצי טון מפתיע עד הטרצה המינורית של האקורד שמגיע. זה היה מהנה ומשחרר ואולי אני קצת מתגעגע לזה.
כשראיתי אותך לראשונה
היית יפה ומסתורית ומשונה
אבל הכל הכל הכל היה משחק
מלכודת בור עמוק עכשיו אני נחנק
אלף פעם כבר ניסיתי לוותר
את הכאב אנ׳לא יכול לשאת יותר
כי אצלי בפנים הכל בודד וקר
את מעריבה אותי למוות
זה נגמר
זה נגמר
כל כך רציתי לאהוב אותך
אף פעם אף פעם לא לעזוב אותך
אנ׳לא יכול יותר לסבול אותך עכשיו
אני חייב כבר לשנות את המצב
אני רוצה לשכוח את הכל
לטפס לראש הר גדול
את שמך לצרוח, לקלל מראש ההר
את מרעיבה אותי למוות
זה נגמר
וזה עצוב
את עקרבית רעה צובטת לי בלב
נהנית לשמוע אותי צורח מכאב
אני בוער ואת האש את מלבה
תמיד תמיד כשאת קוראת לי אני בא
בטח חייכת כשהלב שלי נדם
השפתיים שלך מגואלות בדם
ניתן להאזין לאלבום בשלמותו בשירות הסטרימינג הקרוב ללבך.
