זה כבר השבוע הרביעי ברציפות שאני מצליח, לא בקלות אך בחפץ לב ובכוונה תחילה, להפחית את צריכת האלכוהול שלי. אני עדיין שותה הרבה יותר מדי כל ערב אבל עכשיו זה בערך חצי מהכמות ששתיתי בעין הסערה. אפשר לראות את זה גם בסטטיסטיקה של משחקי המוח שאני מתרגל מדי בוקר. (הגרף מדבר בעד עצמו ואני כבר כפסע משבירת שיא כל הזמנים שלי).
פיתחתי כל מיני טריקים.
החלטתי שיותר דחוף לטפל באלכוהול מאשר בכדורי ההרגעה והשינה, אותם אני נוטל עם מרשם ובמינון נמוך וסביר. (ואיכשהו יצא שהצטבר לי ארסנל מכובד לשחק איתו איך שארצה).
אני משתדל לקבוע לי עבודה ואימונים עד השעה 20:00 ורק אז להתחיל לשתות, וב20:45 לקחת את כדור השינה (ולכוון שעון מעורר ל40 דק׳ לאחר מכן שיזכיר לי ללכת למיטה ולא להירדם על הכסא או הספה ולהתעורר באמצע הלילה נחשל ומבויש).
הפסקתי לקנות בירה ויין, זה סתם בזבוז קלוריות וכסף, אני שותה בקלילות וויסקי מעושן בכבדות עם 46% או 55% אלכוהול בלי למצמץ ויכול לכלות בקבוק כזה בשעתיים. בירה ויין זה לילדות קטנות, לא למכורים כמוני. גם הפסקתי לעת עתה לקנות אלכוהול פאנסי. 220 ש״ח זה הגבול העליון. טעם משובח זה למי ששותה מעט באופן טבעי או למי שכסף אינו פאקטור עבורו. אם אשתה רק יצירות מדהימות זה לא יקטין לי את המוטביציה לשתות.
fun fact-הידעתן שמנת משקה באנגליה היא קצת פחות מחצי ממנת משקה בארה״ב? בישראל זה איפשהו באמצע.
הקדמתי את נטילת הxanax לשעות אחר הצוהריים מתי שהחרדה מתחילה לבצבץ (במקום יחד עם כדור השינה אחרי השתיה), כדי להגיע לשעת השתיה רגוע ופחות נזקק ונרעש.
כמו כן החזרתי את ארוחת הערב (ביצה קשה, סלט, ופריכיות כוסמת עם גבינה/טחינה). בחודשים האחרונים עברתי לשתות את ארוחת הערב (מטעמי דיאטה), וישמצב ששתיתי יותר גם כי פשוט הייתי רעב.
בתחילת השבוע ראיתי שאני מצליח לצמצם לכמות חד ספרתית של מנות משקה לערב, ואתגרתי את עצמי לא ללכת לחנות המשקאות עד יום שישי. המשמעות היתה שעם מלאי הויסקי והטקילה בבית יש לי 7 מנות משקה לערב עד יום שישי. הגעתי ליום רביעי ואני מאמין שאצליח לעמוד באתגר. יש עוד חצי בקבוק סטולי בפריזר שלא החשבתי, אם אחרוג איאלץ לשתות סטולי בלי כלום וזה מאזן אימה אפקטיבי.
חשוב שההפחתה תהיה מדורגת כי אחרת אני מסתכן בשבץ מוחי, וגם כי הכאב עדיין מציף אותי בנחשולים אדירים ברגעים לא צפויים. (כשאני נכנס למטבח ונתקל בלובן שלו, או כשאני הולך ליוחננוף בצומת חולון להצטייד במזון וחומרי ניקוי אך ורק בשביל עצמי. המוזיקה באוזניות תמיד מאוד מאוד מדברת אליי. משקפיי השמש צובעים הכל באמוציונליות ובניתוק חייזרי מהעולם. יש ריחות חדשים, כמו כשמייבש הכביסה עובד, שישר מזכירים לי את בדידותי המוחלטת).
האלכוהול עוזר לי במטרה אחת של להציף את הרגשות, לאפשר לדמעות לשטוף, להרגיש את הכאב עם קצת ריפוד… אבל לא עוזר לי בכלל עם הרבה מטרות אחרות כמו לחסוך בהוצאות, להיות ולהיראות בריא, להמשיך לרדת במשקל, לישון טוב, להתעורר במצברוח טוב. להיות נוכח בחיים שלי.
המורה האמריקאי שלי לגיטרה דיבר בהרצאת ה Mentoring האחרונה על כך שאנחנו תמיד מחפשות דברים שישפרו אותנו, שיוסיפו לנו כלים להצליח ולהתפתח… אבל שהרבה פעמים מה שנדרש זה לא תוספות של מידע וטכניקות חדשות אלא הפחתה של כל הדברים שמעכבים אותנו, שמכבידים עלינו. ההרגלים הרעים שאנחנו נושאות כמשא כבד. ההתמכרויות, האלפיקציות, הטלפון, בזבוזי הזמן, מערכות היחסים הרעילות. זה כמו לנהוג במכונית מירוץ כשמכולה כבדה ומיותרת קשורה אליה מאחורה.
נ.ב. כתבתי בתגובות לפוסט מאתמול שהסבתא מהמשפחה שבאה להקליט שיר לחתונה הלסבית מצאה חן בעיניי, והערב היא כתבה לי בלבביות רבה בוטסאפ לאחר ששלחתי את המיקס:
״היי דן,
***** העביר אלינו את השיר שהקלטנו אצלך אתמול.
נהדר מה שהצלחת להוציא מאיתנו בזמן של שעתיים, וכל הקסמים שעשית אח״כ.
עכשיו כשמקשיבים למילים תוך כדי השיר זה מרגש בטירוף.
קיבלנו חוויה מיוחדת אצלך, היית כל כך עדין איתנו וסבלני. יש לך צירוף של המון ידע וניסיון עם הכלה והבנה של מי שפחות יודע /מצליח לשיר.
כולנו הרגשנו ברי מזל שהגענו אליך.
תודה!״
בבקשה סבתא יפה ונעימה ללב שאי אפשר לפספס את הניצוץ הלוהט, הרגיש והמבין בעינייך. תיכף אכתוב לה (אשתדל בלי פדיחות) לפני שאהפוך לדלעת.
שיר רלוונטי מאוד:
