לפני שנתיים. יום שלישי, 17 בדצמבר 2024 בשעה 14:23
היו לי כבר עשרות גיחות לאילת במהלך חיי, אולי אפילו יותר ממאה.
הגיחה הזו היתה אמוציונלית, כואבת ורוויות דמעות במיוחד, אפילו מקודמתה.
אני מלא הוקרה והודיה לבן שלי, לבת זוגו ולא׳ שקיבלו אותי במצב שייק רגשות און דה רוקס ובכל זאת צללו, טיילו ובילו איתי.
נראה לי שהתמונות מדברות יותר טוב מהמילים שאנסה לכתוב.
התבהר לי שהאחיזה שלי באבל ובצער מכאיבה יותר ככל שהמרחק גדל, ושאיני יכול להתכחש יותר לצורך שלי באוקסיטוצין, במפגש מבטים, בחיוך נרגש ונבוך, בליטוף מגשש ובחיבוק עוטף.