מתחת לפרווה

ההופעה היתה מצויינת וכיפית. עדי ניגן כמו אורגזמה, הבריק בסולואים שמיימיים ובנגינה קשובה ורגישה לאורך כל הדרך. הקהל היה נ-ה-ד-ר, בקשב מופתי שאיפשר לרדת נמוך בדינמיקה בלי להיבלע, ואז לחזור לשטוף את האזניים בגל שיאני. נהנתי לחתום על הדיסקים בסוף, בלורד שחור.

שיאים נרשמו ב"וידוי" שהרטיב עיניים, ב"לכל אחד יש חור" שסחב מצויין גם בלי תופי אינדסטריאל ודיסטורשן עצבני, ב"הדלת בכיוון ההוא" בשורה : "ואם זה אוכל אותך כל פעם שהספוט עלי..." כשרקעתי ברגלי והקהל שרק והריע, וב"The Power of Love" ששטף את הכל בגלים של אמוציות ואהבה.

אחרי ההופעה הפרילנד התמלא בקהל בלייני של יום שישי, והיה פירוק לחוץ והעמסה חפוזה, תוך שיחת מיוזיק-אינדסטרי עם מנהל הליין שהיה מרוצה ונלהב. נסענו לשים את הציוד בבית. קצת לפני שהגענו, הרכב שלפנינו עצר באמצע הרחוב ללא כל סיבה נראית לעין, ואז יצאה ממנו קוקסית זנותית שיכורה ומהממת, עשתה סיבוב דאווין, נכנסה חזרה לאוטו, והם המשיכו לנסוע. כל המתחם היה מאוד הומה, חנינו מתחת לבית, והבחנתי שהרכב עם הקוקסית חנה ממש לידנו.

משו בי משך אותה, היא התקרבה, החמאתי לה על התחת, היא הציעה לי לגעת בו, וכשראתה שאני נענה בשמחה ושידי מחרמנות את ישבנה העסיסי באפקטיביות היא ביקשה להפסיק. היא שאלה על איזה מועדון, אמרתי לה שאני מבין רק במועדוני סאדומאזו. התחברנו, אני והקוקסית, ואז היא הבחינה בעלמה ואמרה : "רואים שגם היא שרמוטה, איזה חזה יש לה...!" . חברותיה של הקוקסית גררו אותה, עלינו לשים את הציוד, ושמנו פעמינו לאסוף את הגלילית וקיסריתה למסיבת-הפטיש-הכי-קרובה-לחידקל-אי-פעם.

יו סי, היו אנשים שחשבו שזה רעיון טוב לעשות פלייפרטי בבאר-ספא ממש על קו התפר, סמוך לגבולות 67, בקצה הצפון מזרחי של אזור התעשייה המפלצתי בפתח תקווה, בואכה אריאל. זכרונות מאוד נעימים שהיו לי מאחת המארגנות גרמו לי להצליח לגייס את הסלחנות הנדרשת מכל תל אביבי שנאלץ לצאת מהעיר, ועוד למקום נאלח כמו אם המושבות.

אניווי, הנסיעה עברה בכיף כשהזונות שרות את שיריי ומתגפפות במושב האחורי, והעלמה לובשת גרביונים שהיו לה באוטו במהלך הנסיעה. היה קרררררר כשיצאנו מהאוטו וטיפסנו במעלית המהודרת (של שינדלר !) לבאר-ספא המעוצב. הגענו מאוחר, הרבה אנשים כבר הלכו או היו בדרך החוצה.
בג'קוזי הגדול היה מרבץ נאה של דומים עתירי אפידרמיס, עבי נוכחות, ושעירים בכל מקום מלבד הראש, וביניהן סאביות זנותיות, חמודות וגונחות. לא פיתתה אותי במיוחד המחשבה לחלוק גוף מים עם האושיות הנכבדות, אך לאחר שהצלפתי בעלמה עם שוט שקיבלתי בהשאלה הבחנתי שהיא דווקא מעוניינת להיכנס.

הפשטתי אותה והכנסתי אותה פנימה בעזרתו של הצלם החתיך. היא תפסה את הפינה הפנוייה יחסית, ונראתה מלכותית ומפתה דרך האדים, מעורטלת ורטובה. כשהגיע אחד מחתיכי-המסיבות הזמנתי אותו להיכנס (החלטתי שאת הקיק שלי אקבל מ"הפקה" ולא מהשתתפות) ולארח חברה לעלמה. הם התנשקו בלהט, והוא זיין אותה עם אצבעות בעוד היא מתנוענעת בחושניות ומביטה בי, ואוספת לזרועותיה סאבית מעורטלת ומנשקת אותה בתשוקה גלוייה.
כשיצאתי מדי פעם לחדר השני ראיתי שם את הגלילית וקיסריתה מתעלסות בלהט סאדו לסבי, כשמדי פעם מתהפכות והשניה למעלה.

לקראת חמש, כשהבחנתי שהדומים כבר מתחילים למצוץ אחד לשני, אספתי את הזונות ונסענו חזרה לציוויליזציה. הן ירדו בצפון העיר ואנחנו המשכנו ליפו, לאכול טוסט באבולעפיה, מה שכמובן העלה זכרונות דאנג'ניסטיים. העלמה חנתה על רחוב יפת, ולקחה קצת יותר מדי רברס בחנייה, מה שגרם לפגוש האחורי שלה לפגוש את הפגוש הקידמי של האוטו שהיה מאחוריה, שלרוע המזל היה מאוכלס, וצפר בעצבים גלויים. לא רציתי לחכות לדין ודברים עם האנשים שבמכונית, שאיכשהו היתה לי הרגשה שאינם מהסוג שהייתי בוחר כחברי הקרובים. "סעי מאמי", אמרתי לה כמה פעמים עד שהבינה (: , עשינו סיבוב, ועצרנו בראש כיכר קדומים. יצאנו מהאוטו, לחלוק כבוד לרחבה הכל כך מוכרת, ובמרכזה הדלת שמובילה למדרגות שבמורדן בילתי כל כך הרבה שעות משמעותיות.

משם ירדנו לאכול, הטוסט היה טעים, ואכלנו אותו בעודנו צופים בירח המלא המכושף, בין העננים הקודרים, על רקע מסגדי יפו והטיילת שברקע. העלמה הרגישה קצת אשמה, כאילו בגדה בי קודם בג'קוזי. הרגעתי אותה שזה ממש בסדר. הלכנו לישון עם ניצני הזריחה. כוחותינו שבו בשלום לבסיסם.

תודה לכל מי שבא אמש, הייתם קהל נפלא }}}{{{