לפני שנתיים. יום שבת, 11 בינואר 2025 בשעה 4:31
שמתי לב שבבקרים בהם הדיכאון מריח הזדמנות למתוח איברים ולהשתלט על הרחבה, מה ששולף אותי לבסוף מהשמיכה הם גלים עמוקים וסוחפים של רגשות שהשהיה המנומנמת במיטה הסגולה הגדולה כבר לא מצליחה למסך.
כמעט תמיד זה גל של עצב. הבוקר הופתעתי מגל חדש של חמלה. אולי גם אדוה של געגוע. הרגש מציף, אני מבחין איפה בגוף הוא בא לידי ביטוי. מה הצבע שלו, איך המחשבה הנלווית נשמעת ואם יש לו ריח.
הווליום הגבוה של הרגש מעיר אותי, ואני מבין שהמיטה הפכה ממפלט מרופד לתיבת תהודה. מוטב לי להתעורר אל המציאות ושפע הסחות הדעת שהיא מציעה.
בוידאו צ׳ט עם פיצית אתמול גילינו שפומפה בעברית נקראת: ״פַּמְפֶּמֶת״, ובעיניי זו מילה מאוד יפה ושימושית.