לפני 18 שנים. יום חמישי, 15 בינואר 2009 בשעה 9:53
תהיתי כמה זמן להשאיר אותה במקום הכואב הזה.
הרגשתי ש20 שניות זה מספיק.
התקשרתי אליה.
"תעלי".
"הרגשת את זה?"
"כן... "
חיבקתי אותה, הצעתי לה לשתות, חייכתי חיוך מקסים ושובה לב.
היה לה חם, היא היתה מרוטה, רועדת ונסערת, ומחורמנת עד מאוד מכל הסיפור.
דיברנו קצת, ואז שאלתי אותה למה היא לא מציעה לי לבוא איתה לסבתא.
דאמיט, אני מתחיל לחשוב שמדובר בקונספירציה נשית מתוחכמת במיוחד שעוד טרם נתקלתי בה.
במקום לבקש, לדרוש, לנג'ס, ולעשות רגשי היא פשוט נוקטת בפאסיביות מוחלטת עד שהגבר (יעני, אני במקרה הזה) משתגע ויוזם בעצמו. (:
היה מאוד נחמד אצל סבתא. שתיתי תה ואכלתי עוגיות, קיבלתי מצית גז שחורה יפה מתנה לאחר שהדלקתי לה סיגריה עם הזיפו. (הסבתא אמרה ברומנית : "שתי מציתים זה אף פעם לא מזיק, כמו ששתי סטירות אף פעם לא מזיקות"). משם קפצנו להחליף חול לחתול של העלמה ולתת לו אוכל, ואז נסענו לאסא בצומת בית דגן, כור מחצבתי (; , ולעלמה היה ממש טעים.
חזרנו עייפים אך חרמנים, וזיינתי אותה שוב באותה מתכונת,
רק שהפעם כשאמרתי לה בסוף : "טוב עכשיו תעופי מפה" היא רק צחקה.