הקדשתי את הבוצר (בוקר+צוהריים) למסע קניות אפי. עשיתי לעצמי סחרחורת מרוב אהבה עצמית ואופטימיות. קניתי בגבעה הירוקה עציץ לצמח החדש שקיבלתי אתמול+אדנית ופרחים עונתיים ועוד עציץ פורח שהיה חמוד מדי בשביל להשאיר מאחור. אה וגם סחלב.
נסעתי לשוק לוינסקי לאגוזי מלך ותבלינים מהמכשפות בתבלינסקי. קניתי סכיני סטייק וסט חדש של סכו״ם (6 יח׳) כי האינפורסרית התלוננה אמש שהסכינים שלי לא חותכים כלום.
המשכתי לחנות של דני (טונרים למדפסות וכו׳) ברחוב עליה. בתחילת שנות האלפיים הייתי מגיע אליו המון לקנות דיסקים לצריבה כי כל סשן היה מסתיים בצריבת דיסק. היום הייתי צריך סוללות AA נטענות שאפשר למצוא בכל מקום, אבל חשוב לי להמשיך להגיע אליו. החנות לא הומה כבעבר, הוא כבר די מבוגר, מתוק מאי פעם, ותמיד מאזין באהבה לסיפורים שלי על הדרמות בחיי.
סיימתי את ענייני באזור עם פקק רב פעמי ליין של פריטי (פלטר רוזה, והיא שותה רק כוס או שתיים) ונר ריחני ורוד בכלי זכוכית במקום הקודם שנפל ונשבר לאחר שהמתין חודשים ארוכים לרגע הנכון להידלק (כנראה קפץ אל מותו).
נסעתי למרכז ועשיתי משהו נועז ומרגש שאכתוב עליו בנפרד. הדרמתי חזרה, ירדתי בשוקן והלכתי לטמבוריה בשביל להשלים את המהלך הנועז. בדרך הביתה קניתי גוף תאורה יפהפה שהיה חסר בסלון כדי ליצור שלב ביניים בין אור מלא של ״סבתא חפרה את דרכה החוצה מהקבר ובאה לבקר״ לבין תאורת מזמוזים חד משמעית ובוטה.
מאז יום ראשון ירדתי ל3 מנות משקה בלילה. ברביעי בבוקר שמחתי לגלות שנשארה עוד מנה בכוס המכוערת ושנרדמתי לפני שהספקתי לגמוע אותה. ברביעי בלילה החלקתי ושתיתי בנוסף ל3 מנות הוודקה הפושרת גם שתי כוסות מהיין של פריטי. בחרתי שלא לערוך לעצמי שיחת נזיפה ולהסתכל על הפן החיובי, שלא אמרתי לעצמי: ״אם כבר אז כבר״ והשארתי שתי מנות בתוך הבקבוק. בשבוע הבא ארד לשתי מנות בלילה.
שבת שלום לכולן.ם מקן הציפורים המתחדש והפורח. 🫶