אמג אני באורות, היה לי עכשיו שיעור פרטי ראשון בזום עם Ben Levin שהוא זמר/יוצר/יוטיובר שאני *ממש* מעריץ ואוהב עד עמקי נשמתי. האלבום האחרון שלו שיצא בסתיו הוא אחד מארבעה אלבומים שהם ״אלבומי הפרידה״ שעוסקים בהתמודדות עם אבל, שברון לב ואובדן ושבכיתי ליטרים של דמעות בהאזנה להם. פינטזתי הרבה זמן לרכוש לעצמי חבילת שיעורים פרטיים איתו, וכשהיה מבצע כריסטמס של עשרה שיעורים ב50% הנחה ידעתי שזה הדבר הנכון שאני חייב לעשות עבור עצמי.
עברו 6 שבועות עד שהעזתי לקבוע איתו שיעור. הייתי ממש בחרדה מזה. בסופ״ש האחרון כתבתי את זה כמשימה בלו״ז, לקבוע אפילו לעוד חודשיים אבל לקבוע כבר.
הוא היה (כמובן) מקסים, אמפתי, קשוב, תקשורתי ומצחיק. השתדלתי לא להביך אותו במחמאות. התקשורת קלחה בטבעיות, אהבתי את עצמי בחברתו ורוב הזמן מצאתי את המילים שחיפשתי באנגלית. (חשבתי שזו תהיה גם הזדמנות טובה לתרגל את האנגלית לקראת שבוע אימוני הגיטרה האינטנסיבי ליד שיקגו בחודש יוני. האנגלית שלי הרבה יותר מפותחת בקריאה, האזנה וכתיבה מאשר בדיבור, פשוט כי אין לי הרבה הזדמנויות לדבר). הרגשתי שגם לו היה כיף איתי.
עשינו תרגיל כתיבה שעכשיו אחזור עליו פעמיים ביום כשיעורי בית. במשך שתי דקות (עם טיימר) כתבנו שנינו משפטים וצירופי מילים רנדומליים, כל מה שקפץ לראש. ברגע שהטיימר התחיל התגברתי על החרדה, קפצתי ראש ובקעו ממני הרבה רעיונות מחוויות שעברתי בימים האחרונים. העובדה שלא הייתי צריך לברור ולהיות ביקורתי עזרה להם לצוף אל פני השטח. בשלב השני הוא הפעיל טיימר לעוד שתי דקות ואז ערכנו את המשפטים ששנינו כתבנו בסיבוב הראשון וניסינו ליצור מזה משהו יחסית ברור ומובנה.
זה מה שיצא לי:
The Toilets explode cause there’s no privacy in here
Dressed as wolves we’re soaked in tears
Pissing into a plastic cup
I made eye contact with the nurse
She Flushed it all down
Pushing my head underwater
וזה מה שיצא לו:
Lock me up or let me go
Dress up like a wolf tonight
There’s no privacy with you
I’m sailing on the wild seas
Grabbing the boat
Water made of arms
Snakes made of legs
The deck is shaking
I’m seasick
I’m hating it
Love me like one of those
Wolves you used to be
(ההבדלים באורך השורות נראים כמו סיטואציה של בית ופזמון… אמרתי בשלב כלשהו:
״omg i can’t believe i’m writing a song with Ben Levin!!!”)
אנחנו חולקים את התשוקה להומור מגעיל ופסיכואינפנטילי, את השקפת העולם, ההשפעות המוזיקליות והדעות הפוליטיות, והוא אפילו דיבר קצת בעברית (הוא יהודי). סיפרתי לו שלא כתבתי שירים מאז 2011 ושאם הוא יצליח לעזור לי לכתוב שוב הוא יהיה המושיע שלי (״my savior״). זה היה כל כך כיף ומשמעותי, עכשיו אני מבין איך הלקוחות שלי מרגישים.
אני חושב שכתיבת השירים היתה חלק מהזהות שלי שמאוד אהבתי, ושדעיכתה הקבילה לקמילה של המיניות, הבטחון העצמי ושמחת החיים. אולי כל אלו יחזרו אם אצליח לשוב לכתוב.

