לפני שנה. יום רביעי, 26 בפברואר 2025 בשעה 17:16
זה תוכנן להיות טיול בצוותא, אבל שוב המרחב האינטימי המוגבל שהצלחתי לקושש התפוצץ לי בפרצוף כמו מתנה של קונדסון. אני עדיין בתול מאז הפרידה, כבר יותר משבעה חודשים וחצי.
תחת כל הסטרס, הדיכאון והחרדה, הררי המלאכה היצירתית שממתינים לי בחוסר סבלנות מופגן ונוירוטי, סערת הרגשות המציפה בדמעות… לקחתי את עצמי לטיול, ומסתבר שבאמת די כיף איתי.
ביקרתי במנחת מגידו, ביער בית קשת, בשווארמה 11 בדלית אל כרמל, בגבעת הפריחה במעגן מיכאל (פריחה חריגה ומטורפת של צבעונים ורקפות) וביערות הכרמל. מקומות עם זכרונות מאוד זוגיים. כל צומת, כל כביש וכל שלט עם שם של ישוב או אתר… הכל טעון ברגעים יפים וכואבים שנצרבו. האקט של לנסוע ביער לאט לאט, לחפש פינות חמד וציפורים ציפוריות…
יופי הוא אכזרי. אהבה היא אכזרית. פרחי בר הם דימוי מושלם.