מתחת לפרווה

בשיעור השני עם בן הערב הלחנו יחד את אחד הטקסטים שכתבתי השבוע במסגרת שיעורי הבית שקיבלתי ממנו בשבוע שעבר.

ברגע שהתגברתי על הפחד, הבאתי את הגיטרה והרשיתי לצלילים, קולות ורעיונות לבקוע ממני מולו הכל זרם וקלח. היה משמעותי מאוד ולא הפסקתי לחייך. כמה זה עוזר שיש מישהו גאון, אמפתי, פתוח, מבריק ואנושי כל כך ליצור איתו. בשעה אחת בזום הוא פתח לי כל כך הרבה דלתות לאופקים חדשים ומרתקים.

הוא הקריא את הטקסט בקולו והגיב בחיוך מבין: ״you'd think it'd be bad for the person, but it also sucks for the ghost״. 

flying through your home at night

i’m a ghost 

i slipped in through the wrinkles on your skin

i used to live here

i run through the faucets

i bleed through the sockets

i’m ingrained in the carpet

i breath through the plants

i see it all

i feel it all

and i can’t do a thing 

i’m the ever

non presence 

trapped inside your home