מתחת לפרווה

טוב, נראה לי שהבטטה קרה שלי זועקת לביטוי ושהגיע הזמן להסיר את צו איסור הפרסום שהטלתי על עצמי כדי לא לפגוע וזה.

אתמול בערב לאחר שעבדתי לאורך היום הרגשתי די מסופק ומחוייך אפילו שלא היו לי תכניות. זמן האיכות שביליתי עם הזונות השונות לאורך ימי-המידור עשה את שלו, הן בהתדרדרות השכלית המתבקשת, בעייפות הגוף, ובשובע רגשי. אבל כשהדוגמנית הכוסית בת ה21 שעברה לגור בהמשך הרחוב התקשרה לשאול אם בא לי לרדת לשתות איתה בירה (ואף אמרה שנוכל לסיים את הלילה אצלי) קיבלתי את המרץ הנדרש ללכת להתקלח ולהתכונן לעוד סבב קרבות.

הדוגמנית ואני מכירים כבר שנתיים, והכי רחוק שהגעתי איתה היה בתחילת הקשר עם הפיינליסטית לפני כמה חודשים, אז אמנם סישנתי אותה קצת אך סירבתי לזיין אותה משיקולי נאמנות. (ובכלל הגעתי להחלטה עקרונית שאני אזיין אותה אך ורק כשהיא ממש תרצה ותהיה נכונה לפעול לקראת את זה, ולא פשוט מתי שהיא *תסכים* ותשחק אותה מומיה) . אני תמיד קצת נבוך, גמלוני, וטיפשי מולה, כי היא כה צעירה וכוסית ומלאת ביטחון לכאורה, ויש בה מין אדישות צינית וקרירות של כוסיות. אבל הצלחתי לפתח במשך הזמן דרכים להתמודד עם זה לפחות חלקית, ולשמור על רמה מינימאלית ערך עצמי.

קפצתי לראות את דירתה החדשה, משם הלכנו לבר מתחת לבית (אני חצי ווינשטפן, היא סיידר חם) ואז עלינו אלי. היה לה נעים ורגוע, היא ביקשה פוט-מסאג', וכשביקשתי אחרי זמן מה שתסיר את מכנסיה כי כך יהיה לה יותר נוח היא התריסה :
"אני בטוחה ש*לך* יהיה יותר נוח... יהיה לך תפר אחד פחות בדרך אל הכוס שלי", ובכך חשפה את הפילוסופיה המגעילה שלה בנושאי סקס - כאילו מדובר במשו שאני רוצה וזומם ושהיא עשוייה ליפול קורבן לחרמנותי אך חלילה לא לרצות בזה או לשאוף לזה. בכלל יש לה המון התנהגויות שאם גבר היה מפגין אותן היו אומרים לו : "איזה כוסיתתתתת". ובכלל, גיליתי שקיים יחס הפוך בין מידת הכוסיות של בחורה לאיכות הסקס איתה. כמו שאמרתי לדוגמנית אחרי שפלטה עוד הערה עוקצנית ומכבה על משו תשוקתי ונחמד שאמרתי :
"יש גם ציניות פמדומית רטובה, ולא רק ציניות יבשושית של : 'שומדבר לא עושה לי את זה, אני קרקר'. "

אניווי, לבסוף ירדתי לה תוך התפעלות מהפרופורציות המצומצמות שלה והיא גמרה בקולות קטנים ושקטים (אני נורא גאה במקצועיות שלי בזנות. גם בסשן הפמדום עם השתיים במוצ"ש הגמרתי בקלילות את הלא-מוכרת מביניהן תוך דקות והיא השפריצה ומאוחר יותר אמרה שאף פעם לא גמרה כך עם גבר...) ואז היא נהייתה מאוד רעבה. הצעתי שתרד להביא מצרכים לשקשוקה ושאני אכין, אך היא הפגינה עצלות נעורים והשיבה : "אין לי כוח, קר בחוץ", מה שרק גרם לי להתעקש יותר. היא הלכה למקרר לבדוק אם בכל זאת יש משו לאכול, למרות שהזהרתי אותה שבתקופת משבר עולמי זו המקרר שלי שומם. היא בכל זאת מצאה איזה יוגורט עיזים עתיק שפג תוקפו לפני יומיים, ואז ראתה את שני המלפפונים הגדולים שנחו על השולחן.

היא עטה על אחד מהם כמוצאת שלל רב.
התחלתי לצחקק בפראות.
היא עשתה 1+1 והבינה.
המלפפונים שומשו באותו סשן פמדום משולש. (:
אבל כנראה שהיא היתה ממש רעבה, ואחרי ששטפתי פעמיים את המלפפון עם סבון כלים היא התחילה לקלף אותו ולחתוך לקוביות קטנות ומושקעות. כל העת לא הפסקתי לצחוק, ולדבר על מחקרו האחרון והשערורייתי של אבא שלי הפרופסור לביולוגיה, שגילה שתאי גזע יכולים לעבור לא רק מהאם לעובר אלא גם הפוך, מהעובר לאם, ושיתכן שבעוד כל מיני דרכים שאנחנו לא משערים...

הצחוק שלי רק גבר בעקבות הפנים החתומות שלה, וכשהיא סיימה לחתוך את המלפפון היא לקחה את הקרש בידה, רוקנה את הכל לשקית הזבל, ושלקה את היוגורט בעצב.
בסוף ירדתי להביא מצרכים והכנתי לה שקשוקה, נו מה.