כתבתי איך אתה גורם לי להרגיש כשאתה מסתכל עליי… כאילו אני הדבר הכי יפה וחם שיש
לפעמים אוחז ומצמיד אליך כמו חיה ולפעמים זז בכזאת עדינות סביבי כאילו אני עלולה להישבר
מביט בי עמוק בעיניים נוצצות, מבקש שאבין כמה שמורה אני
ומחייך ויורד לבהות לי בשפתיים, כאילו עוד נוטף מהן חלב
אתה אוהב אותי, אני לא מפספסת פריים אחד של זה
אוהב את לובן הצוואר
ואת מה שאני עושה עם השיער
מי מחמיא על כתפיים דן? כולך נפעם
במבט של ״איך כאלה מצוירות סוחבות את כל העולם שלי״
שם ראש על החזה שלי ומתנחם ברכותו
מוריד ממני את החולצה
ובא לי שהרגע הזה יתארך כשאני נגלית מולך
מלטף לי את הבטן ונוגע בכל הרגשות ומה שלא תמיד נאמר ואני יודעת שרואים עליי.
אתה בוהה ברגליים שלי כמו בשני מסלולים, דרך אחת אל הנהר והשנייה אל מרגלותיי
ואתה מיטיב לכת והולך בכולן וסוטה מהשביל בתשוקה לחקור כל פינה
אני הארץ שהכי בא לך לגלות
ועם כל גילוי חדש אתה נמס
כמו השמש שנמסה לתוך המים
בשעה הכי יפה ביום
כן, גנטיקה עוזרת
אבל האור ממך הוא התאורה שהכי מחמיאה לי