השלמתי את השיר (השמיני!) שהתחלתי באילת והמשכתי בשיעור האחרון עם בן.
ההנחיה היתה לכתוב מפרספקטיבה של אני בן ה95 שגר בבית אבות ונזכר בתקופה שהייתי *רק* בן חמישים (אני עדיין בן 49 וחצי 🤘).
כשניגשתי להלחין מה שבקע זה ואלס איטי בלה מז׳ור בסטייל של לאונרד כהן, כולל מניירות ההגשה ושירת הבס הצרודה. זה די הצחיק אותי, וחשבתי שזה מתוק אבל אני לא יכול להגיש שיר שלם ככה. פיתחתי את הפזמון עם בן כך שהוא יגעש, יתפרץ וישבור את הסנטימנטליות הנוסטלגית.
בשבת הכרחתי את עצמי להמשיך לעבוד עליו וכשסיימתי לא הייתי בטוח שאני אוהב אותו. אתמול שרתי אותו כמה פעמים והוא הציף בי בכי (יש שם כמה נקודות ספציפיות) מה ששכנע אותי שהוא טוב ומשקף.
When I was only fifty
Fresh after the divorce
My blond mohawk was still intact
Kinda
I had this incredible
Unaccountable young nurse
As a lover
She was married
But it didn’t really matter
Cause I wasn’t looking to commit
Anyway
I could never appreciate
Or feel gratitude
We’re made to be stupid
Obsessed over youth
Caught up in hardships
My weight my worries
When the Red Sea
Was still deep…dark…blue
I was free to thrive in any direction
Once I realized the cage had a door
I soared high in blue sky
Yeah
The sky were still blue back then
I could still get it up
No pills just kinks
I could still afford rent
In southern Tel Aviv
My homeland still had a little hope left
Or that’s what I tried to believe
I could never appreciate
Or feel gratitude
We’re made to be stupid
Obsessed over youth
Caught up in hardships
My weight my worries
When the Red Sea
Was still deep…dark…blue
My sweet handsome boy
Was crossing India
In a van
His sunny girlfriend by his side
Juggling worry free
On the shores of the Ganges
My parents were still alive
But i didn’t care much for it
At least not until
They were gone
Aced all of my blood tests
Sexy women were reading my blog
More people loved me than I could handle
I had a past but also a future
Learning to fly on my own
We still had wildlife
I used to hike
With too much equipment
Posted nature photos
On social media
That was a thing back then
Looking back it seems silly
A busy little ant
Scrutinizing her reflection
Instead of roaming the forest
That was still green
Back then