מתחת לפרווה

כוריאוגרף שהיה פה אתמול הלך לשירותים וכשחזר שאל: ״תגיד את האמת דן, יש לך מנקה?״

הוחמאתי ושמחתי להסביר שאני על סף סיום מבצע נקיון האביב שהתחלתי לפני כ10 ימים. הוא אמר ש״מבריק ומתוקתק פה כמו בית של מרוקאית״. 

כוריאוגרף אחר אמר שאני נראה הרבה יותר טוב מהפעם הקודמת שראה אותי לפני כשבוע. 

אני עדיין סובל מתסמיני הגמילה מXanax, אבל יש גרף שיפור לא לינארי. מצאתי על גמילה מבנזודיאזפינים שאישרר את התחושות והפעולות האינטואטיביות שביצעתי. מסתבר שחצי מ״ג קסאנקס שווה בהשפעתו ל20 מ״ג ואבן, שזה מה שאני מקבל עכשיו. עד סוף מרץ לקחתי 2 מ״ג קסאנקס (ולפעמים גם 3,4 או 6) ועוד ואבן לקינוח, ואז הפחתתי בחצי מ״ג כל שבוע. לא פלא שאני חווה תסמינים כל כך חזקים. הייתי אמור להפחית את זה לאורך שנה, ובמדרגות הרבה יותר קטנות. 

חזרתי לנגן אימון גיטרה מלא מדי יום. בסופ״ש הייתי מאוד פרודוקטיבי עד הלילה, והיה לי נעים עם עצמי. אתמול הידקתי את השליטה בשתיה. החלטתי לשתות הישר מבקבוק התינוקות, כולל הפטמה, ולא למזוג לתוך כוס. כמו כן החלטתי לא להגיע למצב ששיקול הדעת שלי מתערער ואז אני שותה עוד ומצטער על זה בבוקר. מזגתי 4 מנות בלוגה פושרת ומצצתי אותה באיטיות לאורך שעה וחצי. הבוקר באמת קמתי סבבה יחסית, ובכניסה לקאנטרי שאלתי את פקידת הקבלה היפה ובהירת העיניים לשמה, לאחר שבועות שאנחנו מברכות זו את זו לבוקר טוב עם חיוכים פלרטטניים ומבוכה. 

אני מתפעל שהצלחתי לשמור על רצף כזה במדיטציה למרות כל הדרמה המתעצמת, הלחצים הכבדים מכל הכיוונים, תסמיני הגמילה וריבוי המשימות.