מתחת לפרווה

כתבתי למורה האמריקאי וקיבלתי תגובה לא כל כך אמפתית עם שלוש הצעות:

1. לחכות ולראות מה קורה

2. להשתתף באירוע דרך זום

3. לשלם עוד 500 דולר כדי להעביר את הכרטיס לשנה הבאה ולאירוע אחר. 

כרגע נטיית הלב שלי היא לא לענות במילים (שבמילא יפלו על אוזניים ערלות), לבטל את כל ההתקשרויות והוראות הקבע שלי מולו ומול הצוות שלו ולצאת לדרך חדשה. הוא יפסיד הרבה יותר מ500 דולר של הכנסה בצורה הזו, ונראה שזה כל מה שמעניין אותו. 

עשיתי ביטוח לטיסה שמאפשר לי לבטל תמורת זיכוי עד יומיים קודם (ויכול להיות שבכלל אל על יבטלו את הטיסה), את המלון אפשר לבטל עד יום לפני. ישאר רק לבטל את הביטוח הרפואי ואת החבילה הסלולרית. 

זו כבר חופשת חו״ל שישית שמתבטלת לי ברגע האחרון בגלל מגפות ומלחמות. האחרונה שכן יצאה לפועל היתה טראומטית ואני חווה את הכאב שלה עד היום. 

בשיחת הפון שלי איתו בחורף כשהבעתי את החשש מהמלחמה הוא התנפח והתגאה איך הנשיא טראמפ יכנס בקרוב לתפקיד ויסדר הכל. יש מתאם בין אפסים עם זקן ארוך והערצה של כוח מטומטם. 

התעוררתי לנטילת כדורים והמשך שתיה. (הקפדתי לנשק את פריטי לפני שיצאתי מהמיטה כפי שביקשה ממני לעשות תמיד). החיים האלה לא מוצאים חן בעיני וכל האוויר יצא מהבלון שלי. 

יש צרות גדולות יותר אני יודע. 

המלחמה הבלתי נגמרת שאף פעם לא די לה משעממת אותי מאוד.

עדכון: ביטלתי את כל המנויים ואמצעי התשלום. בטפסים שנתבקשתי למלא ציינתי את אובדן האמון שלי, התחושה שהכסף שלי הוא הדבר היחיד שמעניין אותם, והבעתי הערכה והודיה עמוקה לכל מה שקיבלתי מהם כולל השיעור הנוכחי.