לפני 15 שנים. 12 במרץ 2009 בשעה 8:37
קראתי בחיוך רחב את התגובות לפוסט הקודם.
הופתעתי, חשבתי שיהיה הרבה יותר גרוע. חובבניות... אני הייתי כותב אזהרה הרבה יותר מפורטת ואפקטיבית, עם הרבה יותר אינסייט. P:
אני חושב שאם היתה מישי שהייתי רוצה ואלו האזהרות שהייתי שומע עליה הייתי חושב לעצמי : "טוב, כל זה אולי נכון, אבל היא עוד לא פגשה *אותי* ... נשמע כמו יריבה ראוייה. אני אצטרך להכין את עצמי לקרב חיי. אבל כשאנצח זו תהיה אליפות ! " .
וכשאמצא את זו שבאמת תתאים לי כולכן תאכלו את הכובעון.
והיא תגיע, אותה אחת.
היא תפציע בחיי כמו שמש אביבית.
והיא תהיה מושלמת עבורי כפי שהיא ותאהב אותי כפי שאני.
אבל כדי שהיא תגיע, אני צריך קודם לטפס למרחב חדש וגבוה יותר של תודעה.
אני צריך לצעוד לבד דרך ארצות הקור, לשרוד את הסכנות בדרך, להתחשל ולהתחזק בדרך לארץ המובטחת.
