מתחת לפרווה

היום היה יום טוב.

אתמול הפחתתי את המינון של אסיול ל10 מ״ג (התחלתי מ15 מ״ג לפני חודש וחצי), שתיתי במשורה והצלחתי לקום בשעה נורמלית יחסית (5:30), הלכתי לג׳ים והמשכתי ליום פרודוקטיבי של אימונים, נגינה, עבודה, בישול, ושיעור מאוחר מהרגיל עם בן לעבור על תפקידי הבס עליהם התאמנתי כל השבוע. הפחתת המינון בהחלט עזרה לי להרגיש כאילו החתול השמן שרובץ לי על המוח עשה דיאטה, ולצאת שוב לפנות בוקר לג׳ים עם דמדומי הזריחה הרגיש *ממש* טוב, כמו חזרה לחיים אחרי קומה ממושכת.

קרו הרבה דברים שקשורים לאלבום בין הפגישות שלי עם בן שלשום והיום. חוץ מגיבוש תפקידי הבס והכנת רשימה של יתר הכלים הנדרשים בכל שיר, נראה לי שמצאתי שם ורעיון ל״עטיפה״, אבל זה מצריך סיפור.

האלבום נפתח בשיר Non Presence, בו אני רוח רפאים שמרחפת בדירתה של אשתי לשעבר. כשעזבתי את הדירה לפני כמעט שנה לקחתי רק את ציוד האולפן והצילום+החפצים שנידבה לי. היה מובייל צדפים שקניתי באילת שנים לפני שהכרתי אותה. היא ביקשה להשאיר אותו כי בדיוק מגיעה העונה בה הרוח מתחילה לנשב ולנגן בו.

אז האלבום מתחיל בסאונד של רוח והקלטה של רשרוש מובייל הצדפים החדש שקניתי בגיחה הראשונה לאילת כפרוד, מתוך מחשבה שכל פעם שהצדפים במובייל המקורי מרשרשים זו רוח הרפאים שלי שמתעופפת ברחבי ביתה.

השיר האחרון באלבום נקרא Unborn והוא אופרת רוק באורך של 9 דקות וחצי שמדברת על הרבה נושאים ומתאבלת על התינוקת Ocean שלעולם כבר לא תיוולד. השיר מסתיים במילים שחוזרות כמו תפילה:

God is in every petal of every wildflower

Every raindrop that quenches the thirst

Of beautiful planet Earth

בשיעור עם בן שלשום הוא הכיר בזה שהנגינה העדינה על מערכת תופים בחלק הזה כנראה כנה יותר משימוש בכלי הקשה שמייצגים טבע (שמופיעים בחלק מהשירים האחרים באלבום), אבל עדיין הציע שאשלב שם טבע איכשהו.

אתמול בלילה, כבר תחת השפעה, הוספתי לסיום המתפייד רחש של גשם רך ומרגיע, לא מטר זלעפות. זה היה נעים אבל היו חסרים לי קצת יותר פרטים ולכן הוספתי עוד דגימה (מספריה של משוגע לדבר שמסתובב בכל העולם ומקליט טבע באיכות נדירה, ההקלטות שלו משומשות בסרטים וסדרות ברמה הגבוהה ביותר) של טיפות יותר מובחנות ונפרדות.

היום כשהקשבתי לזה שמתי לב שלדגימה שהוספתי קוראים:

.“Rain storm aftermath”

התאהבתי מיידית ברעיון ששם האלבום יהיה: ״Aftermath of a Storm״ (בדקתי ואין כזה).

כמו כן התחלתי על לחשוב על שימוש בתמונת הכלנית הסגולה שמשמשת כסמליל שלי כאן כ״עטיפה״ לאלבום. אולי עם עיבוד נוסף כמו מסגרת הדרגתית של שחור לבן קשה שתשקף את הכאב והחורבן ממנו היא צמחה. התמונה באמת צולמה אחרי סופה שדי השמידה את רוב הכלניות במנחת מגידו בתחילת האביב האחרון כשיצאתי לטייל, לבכות ולצלם לבדי.

בשיעור בן נתן לי טיפים ממוקדים וטובים לתפקידי הבס שיצרתי, ואני מרגיש ששבוע האימונים פיתח לי את היכולת הכי חשובה של בסיסט שהיא לשמור על ארשת פנים אדישה ורדומה בזמן הנגינה.

אקליט בס לכל השירים במהלך הסופ״ש ובשבוע הבא אטפל בגיטרות באותה מתכונת.

זה מרגש ממש שזה קורם עור וגידים.

אני אוהב שיוצא שהאלבום מתחיל ברוח ונגמר בגשם.

הסברתי לבן את המשמעויות הנוספות שיש למילים האלה בעברית. רוח זה גם ghost וגם spirit, וגשם זה גם השורש של דברים שמתגשמים והופכים למציאות.