מתחת לפרווה

אני כבר זמן מה בדיאטת אינפורמציה חריפה כדי להתמקד ביצירה.

ממעט לקרוא כאן, נעדר מהרשתות החברתיות, נמנע מאתרי חדשות וטלוויזיה אין לי במילא.

מה שכן, לפעמים כשאני עייף מדי להיות פרודוקטיבי ועדיין לא מסומם מספיק בשביל לישון אני נכנס ליוטיוב, וגם שם לרוב רק מגולל thumbnails באדישות משעוממת.

האלגוריתם מציע לי סרטונים על יחסים עם avoidants ועם נרקיסיסטיות חבויות, על Stoism, פרקים ישנים של ג׳ון אוליבר, סרטוני הדרכה בדסמים של Miss Elle X, דברים שקשורים להפקה מוזיקלית וסרטונים של Teal Swan, שמפתיעה אותי כל פעם מחדש בכמה ההשקפות הלא קונפורמיסטיות שלה משיקות לשלי בנושאים לא צפויים, כמו AA ומיניות.

אתמול בצוהריים קרסתי ובייסיקלי העברתי את הזמן בשתיה, דאונרים, בכי ושינה עד היום מאוחר בבוקר, עם הפוגות בתום ההשפעה והמתנה להשפעה מחדש. באישון לילה צפיתי בסרטון של Teal על מיניות בריאה.

היא טוענת שזו שגיאה לצייר מטרה בראש של איך ״מיניות בריאה״ צריכה להיראות, מה גם שהיא שונה עבור כולן.ם. הפוקוס צריך להיות על מיניות *מרפאה*, כצעדים קטנים בדרך שלעולם אינה נגמרת שהרי המיניות שלנו משתנה יחד איתנו בעודנו מתבגרות.

היא אמרה שלפעמים להימנע ממיניות לחלוטין זו גם צורה של מיניות מרפאה. ששליטה והתמסרות יכולות לגמרי ליפול תחת הקטגוריה של מיניות מרפאה אם הן נעשות בצורה מוגנת ונכונה. ושלהימנע לגמרי לתמיד זה לחיות רק בחצי כוח, שהרי כל כך הרבה פוטנציאל יצירתי ואנרגטי קיים במיניות.

אני תוהה אם צעדים שעשיתי השנה היו בכיוון הנכון ואני חושב שכן, ומרגיש פחות אשם שלא עשיתי יותר סקס. היו וישנן סיבות טובות.

הייתי רוצה לגלות מה המיניות שמרפאת אותי בתקופה זו של חיי, מה מיטיב איתי ועם הפרטנרית העתידית שלי ובאילו אוקיינוסים נידחים עליי לצלול, אילו איים אקזוטים עליי לגלות כדי לחוות עונג עילאי שוב.