מתחת לפרווה

אתמול ב10:30 התקשר המפיק הגדול של ההצגה הגרנדיוזית של כוכב הילדים באנרגיות עצבניות. 

הוא אמר שמעולם לא התחיל שבוע טכני כשלא כל המוזיקה מוכנה כבר (הרוב המוחלט היה מוכן), שכל יום השבוע עולה לו 10,000 שקל ושאם זה היה קורה עם המוזיקאי הקבוע שלו (הסיבה שהביאו אותי היא שאני יצרתי את השירים עם כוכב הילדים בעשור האחרון והוא ממש התעקש עליי) הוא היה מפטר אותו ומזיין את אמא שלו. 

התגברתי ללא עזרים על התקף החרדה שהאנרגיות האלה חוללו בי ויצרתי מהר את מה שנותר. הואיל והשבוע הטכני נערך באודיטוריום שנמצא בדיוק מול הבית שלי ירדתי בצוהריים להביא את הקבצים על דיסק און קי. 

היום בצוהריים באתי לראות ראן של המערכה הראשונה ולרשום לעצמי הערות. בסוף הראן ניגשתי למפיק (שׁהיום היה המפגש הראשון שלנו פנים אל פנים) ואמרתי לו שאם הוא רוצה לזיין את אמא שלי אני לגמרי סבבה עם זה אבל אני לא בטוח שהוא יהנה כל כך. 

אחה״צ קראו לי לבוא לראות ראן של המערכה השניה והמפיק הציג אותי בפני הצוות, ציין בפני כולם שהראן הוא בשביל המפיק המוזיקלי (אני) ואמר שזו אמנם הפעם הראשונה שאנחנו עובדים יחד וצריך לבצע התאמות בצורת העבודה אך שאני בעל מוניטין ושיש לי עיניים טובות. 

בין לבין וביקום מוזיקלי אחר לגמרי הקלטתי בהמלצת בן בעמידה ובתנועה עם מיקרופון דינמי (כמו של הופעות ולא כמו של אולפן) את הקטעים האגרסיביים בשיר "Unborn״. זה באמת הוציא זעם ואנרגיות גועשות. בעוד שעה נפגש עם בן להשמיע עוד ארבעה מיקסים, מחר לפני הצוהריים צריך להגיש קבצים סופיים להצגה, וברביעי בערב להשמיע לבן את ארבעת המיקסים הנותרים, שלאחד מהם עוד לא הקלטתי שירה. 

עמדתי בכל כך הרבה דדליינים בלתי אפשריים השנה, אעמוד גם באלו.