מתחת לפרווה

גם את מחרוזת ״סיפור הפרברים״ האימתנית שבאמת הכניסה אותי להתקף חרדה.

בבוקר (קמתי ב4 לעבוד), קצת אחרי שהצלחתי לתזמר את השליש הראשון והמאתגר ביותר (״ממבו!״) התקשר הכוריאוגרף הג׳ינג׳י המפחיד להגיד שהכל נשמע פצצה ויש לו רק ממש מעט הערות קטנטנות.

הספקתי גם להכין שיעורי בית לקראת השיעור עם בן שנגנב כשהשמעתי לו מה עשיתי עם ״סיפור הפרברים״:

“No wonder you keep getting hired”.

Gabie היפה ממש שמחה לשמוע שרקדתי השבוע, איבחנה שהשיח הפנימי שלי משתנה (בהקשר לקריסה שלי אתמול) ותרגלנו מדיטצית visualization של התרחבות התודעה עד לקצוות הגלקסיה ובחזרה.

הזמנתי מקום (לא בקלות) ליחיד בכל המסעדות שרציתי.

צפוי להיות קר (אפס מעלות בלילה), מעונן חלקית ויבש.

מלחמה עדיין לא פרצה.

אני הולך להיות מתוק, מקסים, קשוב, שובב, מצחיק וסקסי ורוצה לגרום לעצמי להתאהב בי עד עמקי נשמתי בחופשה הרומנטית הזו.