לפני שלושה חודשים. יום חמישי, 2 באפריל 2026 בשעה 7:20
לא הייתי בטוח שהג׳ים בכלל יהיה פתוח אבל הוא שקק חיים ונהניתי להזיע על האליפטי (היה צפוף מדי לאימון משקולות). אפילו טבלתי בג׳קוזי עם שרץ בידי.
אמש השפונדרה יצא מושי מוש, הכי טוב שלי אבר. לא הייתי צריך סכין בכלל וכל מה שתקעתי בו מזלג התמסר בנימוחות עם עומק ומורכבות של טעמים (השום הטרי אמג). חמש השעות שהמרכיבים בילו יחדיו בתנור השתלמו בגדול. בקעו ממני קולות והבעות עונג כשישבתי לשולחן לאכול.
למרות הלבד ולמרות האזעקות ערב החג של היהודים עבר לי בנעימים. אני יכול להסתכל על עצמי ולראות שאני לא איפה שהייתי בשנה שעברה. גם אתמול הצלחתי לעבוד ושעות השינה שלי מתמעטות מעצמן. נראה שעננת הדיכאון מתפזרת.
כמו שסנסיי אומר לבוב ב״קרב רודף קרב״ לפני שבוב קופץ מהרכב הנוסע:
״You know what freedom is?
No fear. Just like Tom fucking Cruise.״