הלילה היה מסויט במיוחד.
סדרה של חלומות, כל אחד סרט בפני עצמו.
מה שמשותף לרוב החלומות בחודשים האחרונים זה שאני לא בביתי. או שאני בדירות קודמות או כאלו שמעולם לא התגוררתי בהן, או שאני אי שם בדרכים.
המשימה העיקרית שלי להיום היתה לנסוע לצפון הרחוק (אפקה) כדי לפגוש את דימה שהכין לי את המדרסים המעולים לפני שנה ולקנות נעליים חדשות. הבחנתי בכאבים בהליכה נמרצת לאחרונה והבנתי (לא מייד אבל גם לא מאוחר מדי) שהנעליים נשחקו ולא מעניקות את התמיכה הנדרשת.
דימה אמר שגם המדרסים כבר גמורים (לקחנו מידות לחדשים) והתפעל מתמונות הטיולים שצילמתי השנה.
בקופה ראיתי כדורים על הקיר למעלה. שוגרתי חזרה לילדות, כשהייתי חומד כדורגל או כדורסל חדש עם כל ההבטחה והתנופה שהוא מביא איתו.
קניתי לעצמי את הכדור שהכי קרץ לי כדי לרדת לזרוק במגרש מתחת לבית ולחלום בהקיץ על זמנים טובים יותר.