מתחת לפרווה

במסגרת הכנותייה ל״נסיעה לשוויץ״ אמא שלי זורקת לי בוואטסאפ חוות דעת פסיכיאטרית באנגלית ב15:05 בלי שום טקסט לפני או אחרי. 

נורמלי לגמרי. 

בשיחת הפון המנדטורית בשישי היא ביקשה שאבוא לבקר אותה בחג הקרוב של היהודים וסיכמנו שתגיד לי אם היא רוצה שזה יהיה בחמישי או בשישי. 

בינתיים היא לא אמרה, אז שאלתי. מסתבר שגם אחותי תהיה. כן, תהיה לנו הרבה עבודה לנקות את כל החרא הנפשי שחירבנה לנו בנשמה ובאסטרטגיית ה״הפרד ומשול״ שהפעילה כל השנים כשהרגישה שמשרתת את הנרקיסיזם והשתלטנות שלה. אחותי גדולה ממני ב3 שנים ומאמינה אדוקה בכל תיאוריות הקונספירציה הקיימות, מה שגרם לאבא שלי לנתק איתה קשר אחרי שניתקה ממנו קשר במשך כמה שנים. 

בשבילי מפגש כזה זה אומר פי ארבע masking ופי שמונה downtime אחר כך. 

זו גם לא תהיה הנסיעה הכיפית היחידה לרחובות השבוע כי מחר הבן ביקש שאפגוש אותו אצל אבא שלי כי סבתא של בת הזוג שלו התפגרה והוא נזכר שאמרתי פעם שסבא וסבתא זה עם תאריך תפוגה. הוא אמנם סייג שרק אם זה מרגיש לי סבבה וכו׳, אבל הואיל ובמילא שומדבר לא מרגיש לי סבבה i might as well. 

גם זה פורום שלא התכנס כבר שנים ארוכות. קשה לי לחשב את כמות הנזק. אני מניח שאדע לפי כמות האלכוהול שאגמע מחר בערב. 

התסריטאית למעלה מערבבת את הקלפים באינטנסיביות גוברת ומזמנת קרבות מורכבים בדרגת קושי עולה. 

מישהי אמרה לי פעם שכשאני שומע The Doors זה סימן שאני במצברוח מסוכן. 

החלטתי להיות על פסגות הרים ובמצולות הים באילת בנקודת ההיפוך הקיצית השנה, לא משנה מה.