לפני 15 שנים. 19 ביוני 2009 בשעה 7:25
רגעי מתח, ציפייה, וחרדה.
לא בטוח בכלל שאני מתמודד עם זה היטב.
נזכר ב"300", איך המלך ליאונידיס מגיב במצבים כאלו.
"לא בפחד, רק בתחושה מוגברת של עירנות".
אני שטוף, מוצף, טובע בין גלי רגשותיי.
33 שנים, הלב שלי פועם בלי הפסקה, חווה כל כך הרבה, ולכל כך הרבה כיוונים.
אני תמיד מעודד אותו, מאפשר לו.
האם הוא התעייף, נחלש, ועכשיו עולה על גדותיו?