זו כנראה תהיה רשומה די מבולבלת כי אני גואה ומוצף.
פריטי הגיעה ב11:28 וליוויתי אותה לאוטו בסביבות 21:10. גם בשבת שעברה היא באה והלכה בערך באותן שעות. באמצע השבוע נסעתי אליה ברכבת והיא הזמינה אותי לארוחת ערב יוונית.
גם השבוע אסע אליה באמצע השבוע וננסה לצלם את ונוס וצדק מתמזמזים קצת אחרי השקיעה (הם זורחים בצורה בולטת בשמי המערב כבר זמן מה אבל באמצע השבוע הם צפויים להיות ממש צמודים).
השעות עברו מהר מאוד. ניקינו כל מיני אישיוז שעלו בינינו במהלך השבוע, סטרתי לה כשגילגלה עיניים בחוצפנות. דיברנו על גבולות, על זה שאני לא אבא שלה רק מתי שמתחשק לה. שאין מקום ביחסים שלנו לdisrespect משום צד. אני לא יכול לקבל ולא רוצה לתת. בעטתי לה בכוס. ירקתי לה בפרצוף. היא ביקשה וקיבלה רשות לתת לי אגרופים למפשעה.
אתמול בערב הכנתי אוסובוקו כדי שתוכל להטביע בו פסטה היום כתוספת לשניצלים שטיגנתי בבוקר לפני ששאבתי, עשיתי ספונג׳ה והברקתי את השירותים והמקלחת לכבודה. כשטיפלה במומחיות, בסבלנות וברגישות בפסטה הכנתי סלט.
היא הזריקה לי במקצועיות את הזריקה המאוד יקרה נגד כולסטרול שאני מקבל אחת לחצי שנה.
ירדתי לה במיטה ונהניתי מהמופע האור קולי שלה ושמחתי שהרגישה בנוח להנחות אותי.
כשכבר ירד הערב הצעתי שנעשה תרגיל Sensate Focus שלה עליי. היא נעתרה בחפץ לב והיה נעים, עמוק ומקרב לצלילי האלבום Imagine של ג׳ון לנון במשך 12 דקות. כשהסטופר צלצל שתינו הרגשנו שיכולנו להמשיך עוד הרבה.
שמענו גם אלבומים של לאנה דל ריי, ליטל סימז, סאמפה, אייסאייג׳, לו ריד, סטן גץ וז׳ואאו גילברטו, ג׳ורדי גריפ, נילופר יאניה ובן לוין.
תכננו את ההצטרפות שלה לגיחה הבאה שלי לאילת, ואחת מאיתנו מלמלה משהו על לונדון בשבוע של ימי ההולדת שלנו באוקטובר. יכול להיות שזו היתה אני.
התנשקנו, התלטפנו ותיקשרנו המון במבטים, במגע ובמילים.
היא לקחה הביתה לבקשתי שניצלים ופסטה ברוטב אוסובוקו בקופסאות פלסטיק.
כשליוויתי אותה לרכב הרגשתי שאני ממש אוהב אותה.