מתחת לפרווה

הלילה השלישי במלונה היה קשוח.

בערב הרגשתי בדידות ועצבות. אני מחזיק עכשיו בשתי דירות אך אף לא בית אחד. נרדמתי די מוקדם אבל התעוררתי בסביבות 2 ולא הצלחתי להירדם חזרה. מחשבות שטפו ורגשות הציפו. כשכבר כן נרדמתי זה היה אל תוך סיוטים. 

קמתי ב5, רעב. יכול להיות שהלכתי לישון על בטן ריקה מדי. רציתי לאסוף אבו חסן בדרך הביתה, אז היו לי כמעט שעתיים להרוג עד שייפתח. 

ירדתי לחוף (3 דק׳ הליכה) וטיילתי קצת בסאונה הרטובה. 

אספתי את החומוס וכשהגעתי לשכונה הבאתי קרטונים מהמיכל מאחורי הסופר כדי לכסות את האמבטיה, הכיור והמסילה של החלון כפי שביקשו ממני בעלי הבית. שלחתי להם תמונות מפורטות של כל ההכנות, וגם של המזגן באריזתו המקורית כשהגיע (הם הדגישו שממש חשוב לוודא שהוא תוצרת ישראל ולא סין). 

עכשיו מוריס ושגיא התחילו לעבוד ואני ממש מקווה שלא יגרמו נזקים. אני חג סביבם, פורש מגבות, מפנה פסולת גבס, מגיש כלי עבודה ומנסה להתחבר אליהם רגשית.

soft skills הם הפורטה שלי.