12 שעות וחצי הזענו מוריס, שגיא ואני על התקנת המזגן.
תיעלתי את הכישורים שרכשתי בשנות העשרה והעשרים שלי בעבודות כפיים. עבדתי אז בין היתר כמגיש לטפסנים ולטייחים וכגנן רחוב.
לקראת הערב שאלתי את מוריס אם הוא מקבל אותי לעבודה והוא השיב שאני יכול להתחיל מחר בבוקר. כשעזרתי לו להוריד את הנגלה האחרונה של הציוד הוא חייך בעיניים טובות ואמר שהיה לו כיף לעבוד איתי.
זו באמת חתיכת עבודה להתקין מזגן מיני מרכזי! (ועוד לפרק קודם את הישן).
לאורך היום מרינה הגיעה שלוש פעמים לבדוק איך מתקדם, וגם העירה את אלברט משנתו בארה״ב כדי להתייעץ אם לשבור את הגבס שמכסה את קצוות יציאת האוויר בסלון כדי להחליף את השרשור, ובכך להסתכן שנצטרך לשבור את הגבס של כל התעלה (הסיכון נלקח והשתלם).
שלחתי לאלברט כ40 תמונות מכל שלבי העבודה כדי שיוכל לפקח מרחוק. הוא העריך את זה והחלפנו מילות תודה וחיוכים כשהוא התקשר כשהבין שאנחנו לקראת סיום.
השארתי את המזגן דולק על מקסימום למשך הלילה כדי לוודא שהכל תקין (מקווה למצוא שם פינגווינים בבוקר), עצרתי להמבורגר בכיכר השעון (מסורת!) וחזרתי למלונה ללילה אחרון.
תהיה לי הרבה עבודת נקיונות בימים הקרובים. אחמד יבוא ברביעי ובחמישי לטפל בעבודת הגבס. יש לי גם הרבה מוזיקה ליצור ואת הפרויקט שבן לוין נתן לי.
אני עדיין לוהט למרות שהתקלחתי והמזגנים במלונה על מקסימום, אבל מרגיש עייף היטב בגוף מיום עבודה של פועל, וגם של מישהו שיודע לבסס ולטפח מערכות יחסים של שיתוף פעולה ורצון טוב.