יומיים עם מזגן שקט, חכם ואפקטיבי; בלי דילוגים בין דירות, בלי רעש בלתי פוסק ובלי שהבית הופך לאתר בניה (עבודות הגבס נדחו לאחרי שבעל הבית יחזור מחו״ל) אפשרו לי שקט תעשייתי ומרחב להתאושש מהבלאגן והסטרס של השבועות האחרונים.
ניקיתי את פסולת הבנין המאובקת, הלכתי לסופר ולצוד פרי וירק, התקדמתי עם העבודות שהכי רבצו לי על המצפון (אפילו הצלחתי ליהנות בעודי יוצר), חזרתי לתרגל מדיטציה, טיפלתי בצמחים, קבעתי 3 בדיקות רפואיות שונות (US אשכים, עיניים ועור), הכנתי סביצ׳ה טונה, הברקתי את הכיור. יצרתי תכנית עם יעדים לתקופה הקרובה.
הסופ״ש יאפשר לי לחזור לג׳ים, לנגינה וליתר הרוטינות שלי, לנקות ביסודיות את הבית, להשחיז את סכין השף ולהתקדם עם התרגיל שקיבלתי מבן לוין.
אין שומדבר שאני רוצה כרגע יותר משגרה בריאה ומאוזנת. לחזור להשתלט על האלכוהול ולהפחית בעקביות. לחזק את הresilience. לנקות את העומס ולחיות חופשי מסטרס, בלי הבהילות המבהילה הזו. שתהיה לי מספיק יציבות פנימית להתמודד עם אי הודאות והימים שקורסים סביבי ועוד יקרסו כהוגן.
אני חווה מצוקה מינית במובן שממש אין לי על מי ועל מה לפנטז. זו תחושה מוזרה, ואקום מוחלט. אני מניח שזה יצטרך לחכות ולהבשיל, אולי אחרי שאספקטים אחרים יתאוששו וירגעו. בא לי שיבוא לי.