מתחת לפרווה

בדרך ליורש עברתי ליד הפיצוציה האולטרה מעוצבת מערבית לכיכר השווארמה, עם הפלסמה הפרסומית במרום חזיתה, הדלתות האוטומטיות השקופות והדיספליי המחמיא שגורם לכל מוצר תעשייתי וסדרתי להיראות ככוכב בפרימיירה בברודווי, או כמו התשובה לכל השאלות, המזור לכל התחלואים, והמענה לכל התפילות.

היתה זו שעת צהריים דביקה ומהבילה של סוף יוני, הייתי שטוף זיעה מהדרך אל הרכבת וממנה. הדלת השקופה התבתקה בפני ביראת כבוד, והחלל הממוזג היה אפוף ניחוח משכר של קפה משובח. זה לא היה סתם "ריח של קפה". היו בו ניואנסים של טריות בלתי מתפשרת, של קלייה מדוייקת, עדות ארומטית לאצילותם של הפולים המשובחים שנקטפו ביזע על ידי הכושים העמלים בארצות מרכז אמריקה, שנבררו ועורבבו בקפידה על ידי מיטב המומחים אניני הטעם, נאטמו, נארזו, הוקפאו ונישאו על פני האוקיינוס הכחול והגדול, ואז בושלו בטמפרטורה ובלחץ הנכונים לכדי שלמות של משקה מעורר נפש ומרנין לב. (הפולים, לא הכושים).

התאים לי מאוד משו כזה, בייחוד שהייתי לאה מהדרך הלוהטת והמייגעת. הזבנית הפרחה הייתה עסוקה בדין ודברים עם מנהל המשמרת הצעיר הזחוח והגאוותן שהיה בדרכו רבת החשיבות החוצה. תרתי בעיניי אחר מכונת הקפה בעודי ממתין בסבלנות ליחס אנושי. עינייה החלולות פגשו את עיניי, ושאלתי בנימוס אם יש אייס קפה או משו כזה (זממתי להזמין אייס קפה ואספרסו כפול אנד טו ג'וין ד'ם אין הולי מטרמוני בכוחות עצמי) . היא נדה בראשה הסתמי.
"אז מאיפה הריח המדהים הזה של הקפה?"
"אה, זה ריחן. "

וואלה.
לקחתי אייס קפה של יטבתה או משו, ללא תוספת סוכר ומופחת קלוריות בבקבוק פלסטיק מעוצב באירוטיות, וחשבתי על איך שבעתיד הכל יהיה ככה. הנה, עובר אני עם היורש ליד מאפיה, ריח השמרים התפוחים והבצק הפריך עולה בחוטמי ומגרה את עצבי הרעבים, אבל בעצם לך תדע אם זה באמת הריח של הלחמניות, או שזה רק ריחן שנופח את מרכולתו למטרות קידום מכירות. אולי גם פחי הזבל העירוניים מצויידים בריחנים מעלי צחנה כקונספירציה מטעם עובדי העירייה. אולי במסיבות הפטיש אלו בעצם ריחנים שמפיצים את ריח הזיעה.

ואז סרעפיי נגדעו על ידי בחורה צעירה ויפה שעברה בדיוק בכניסה לקניון, עם יותר עור מבגדים, והעיניים נסקרו הדדית, והיא סחבה איתה את אוושת המזגן והריחה כמו חלום קיצי חמים, כמו הבטחה... מזמינה, מתוחכמת, שקטה אך עמוקה. מינית ומתוקה אך גם אפלה ואכזרית. עזוב, אמרתי לעצמי. אין קפה. זה רק ריחן.