מתחת לפרווה

גווווווועעעעעההה. (מתמתח, עושה קנאקים עם האצבעות ומפהק).

ישנתי המון, לפצות על שבוע כמעט בלי שינה.

בהופעה בשישי סבלנו מאוד מבעיות סאונד, כל הבאלאנס שעשינו שעתיים קודם לכן היה כלא היה, והמקום היה מפוצץ ודחוס הרבה מעל יכולתו. תפקדנו היטב למרות בעיות הסאונד הרבות והקשות, אבל זה לא המריא כפי שיכול היה אלמלא הצפצופים, בעיות החיבורים, הניתוקים והווליומים המשתנים רנדומאלית.

אחרי ההופעה שוחחתי עם המיוחדת בחוץ, ואז נכנסנו לעשות סיבוב. היא היתה מזיגה של סקרנות ושוקיסטיות. בארבע וחצי היא הביעה רצון ללכת, אספנו את הציוד, אך המתנו עוד כמה דקות כי עיניה היו מהופנטות לסשן המיילדום על הבמה, שתואר על ידה כ"פחות מזעזע מהשאר". חזרנו לקן הציפורים, ובשש בבוקר היא ביקשה שנלך לישון. התגברתי על הסרטים שלי (כמעט ולא ישנתי עם בחורות ב2009) , נרדמנו חבוקים ואפילו הצלחתי לישון כמה שעות.

התעוררתי ב11 והערתי אותה שעה אח"כ. לאחר שעה של שיחת חולין החלטתי שלא לעצור את עצמי מלדבר על רגשותי. סיפרתי לה שנחשים ועקרבים מתרוצצים חסרי מנוח בנשמה שלי. שהזמן איתה הוא מלחמה מתמדת, שאני כל הזמן צריך לעצור את עצמי. פתחנו את הנושא, היא הודתה שיש בה טיזינג טבעי ושהמצב הזה קורה לה שוב ושוב (ולכן היא מבינה שזו היא, לא הם) - בו היא מתקרבת לגבר אך לא רוצה לחצות את המחסום המיני ומוצאת את עצמה צריכה להתגונן. הרגשתי שהשיחה לובשת צורה של פינג פונג מכירתי, שאני מנסה *לשכנע* אותה, מה שמאוד לא אופייני לי. ניסיתי לצאת מהפינה הזו, אבל הרגשתי שהיא דווקא דוחפת אותי אליה שוב ושוב. שאלתי אותה מה *היא* רוצה אם כך. היא לא ידעה לענות. הודיתי שאני מאוכזב, אך קיבלתי את דבריה וקיבלתי את תבוסתי באופן ספורטיבי ומחוייך. באמת שנרגעתי. לא אז לא.

אבל היא הייתה בסערת רגשות כשליוויתי אותה לתפוס מונית ב16, אני די בטוח. אני גם די בטוח שהיו שם שני צדדים, שהיא לא באמת הופתעה שהיו לי כוונות מיניות ורומנטיות כלפיה, ושהכיף והעניין והחיבה והמשיכה היו הדדיים. אבל כנראה שהמרחק בכל זאת גדול מדי - בין עולמי הסוטה לעולמה הונילי. משפטים שלה שנחרטו בזכרוני : "רק בגיל 25 הסכמתי להכניס בולבול לפה" , "בחיים לא הייתי מסכימה שיקשרו אותי", "התמונה המזעזעת בה אתה מרביץ להיא בחזה לא יוצאת לי מהראש. מילא הכאב, אבל הצורה בה אתה מזלזל בה..." . היא דיברה בנחרצות כנגד זוגיות בשלב זה של חייה, סיפרה שהחוויה המינית האחרונה שלה השאירה אותה בטראומה ולכן לא בא לה, שהיא בטוחה שיכלה למצוא דברים שתאהב בבדסם אבל באותה מידה אם היו שמים אותה שבועיים בישיבה, גם שם הייתה מוצאת דברים שהיתה אוהבת, ובקיצור נתנה כל סיבה אפשרית (חוץ מ"אתה מכוער ולא עושה לי את זה בשיט") למה לא. ובכל זאת, ליבה געש ועיניה נצצו כשליוויתי אותה.

אה, והיא גם שכחה על השידה שליד המיטה את כל התכשיטים הזירקוניים שלה. קולר, צמיד, עגילים.
(זה תמיד נחמד להיתקל בקלישאה מתרחשת במציאות)

הו וול, לכל הפחות הייתה פנטזיה נהדרת ל10 ימים, זה היה בריא מאוד לעיניים וגם ללב, וחינוכי ביותר.
מהיום כשתחלוף על פני כוסית בלונדינית מעוצבת, לא אוכל שלא לדעת - שקרוב לודאי היא מחזיקה בתפיסות הוניליות האלה, שסקס זה משו מלוכלך שהגבר רוצה והאישה נותנת וששליטה כאב והשפלה זה מזעזע. אני זוכר איזו הקלה הרגשתי לחבק במסיבה את חברותיי הסוטות, שלא נבהלות מצביטה בפטמה או מספנק ידידותי על התחת.
ואני גם שמח שביטאתי את עצמי, ולא פשוט שמרתי על התנהגות מופתית והכלה עצמית רק כדי לקבל את הברקס במועד מאוחר יותר. (וגאה שעשיתי את זה בדרך הבדסמית של שיחת תיאום ציפיות גלוייה, ולא בדרך הונילית של לגהור עליה כשאנחנו במיטה ולהגיד לה "נו מה 'כפת לך תני לי קצת כואבות לי הביצים"... הייתי ג'נטלמן מושלם לאורך כל הדרך) .

סיימתי עם המשחקים האינסופיים האלה כבר לפני עשור. מה שלא מחליק וזורם בגעש ואז ממריא כמו טיל אל השמיים - שישאר נטוע באדמה, או מרחף בחלל האמורפי.

יאללה, שבוע חדש.