מתחת לפרווה

היום סוף סוף התפנה לי זמן להתקדם עם יצירת התרגיל שקיבלתי מבן לוין לפני חודשיים. 

הקונספט היה למצוא יופי בסביבה הביתית וליצור סרטון בסגנון של סרטוני הצלילה שלי, רק בבית במקום במצולות. 

בניסיון השני הצלחתי להגיע לצילומים יפים ואמנותיים שגם מספרים סיפור ויזואלי של יום שגרתי בחיי היחידניים. 

המשימה היום הייתה ליצור קודם כל סוג של foley לצילומים. כמו סאונד אפקטס אבל שיהיו מוזיקליים ולא ריאליסטיים. אחר כך ליצור איזשהו ביט דינמי וגרובי מתחת שיאחד את הכל. נתבקשתי גם להלחין ולהקליט פראזה קולית שתחזור כמו פזמון בטיימלפסים של הזריחה והשקיעה שצילמתי מחלון חדר השינה.

בחרתי במילים: ״Time just slips away". 

התעוררתי מאוד מדוכא למרות שישנתי בסדר גמור. פיתיתי את עצמי להתקדם ב:״נעשה רק את הצעד הבא ונראה מה אז״. 

אני תמיד חושב שיש לי עוד הרבה זמן לחיות, לחוות, ליצור, לאהוב, לתקן... עד שאני מבין שלא.