מתחת לפרווה

אחה״צ הגיעו שלושה שחקנים ושחקנית להקלטה. 

השחקנית הייתה צעירה, מגניבה ויפהפיה. היא החמיאה ממש על העיצוב של הבית והשבתי שהיא מאוד מתאימה לעיצוב ואולי מוטב שתישאר. 

היא גם היתה מצחיקה. כשסיפרתי שהבן שלי היה שלוש פעמים בהודו, מדריך צלילה ועכשיו מדריך טרקטורונים היא שאלה אם הוא מדריך את הטרקטורונים. היא גם אמרה על אחד הטייקים שלה שהוא היה: ״אסון מירון״. שאלתי אם זה מטבע לשון מקובל והיא ענתה שהוא שלה. 

כמובן שהתאהבתי מיידית אנושות ולנצח. זה תמיד קורה לי עם כאלו. 

כשליוויתי אותה לדלת שאלתי אם יש לה אינסטגרם שאפשר יהיה להעריץ אותה והיא ביקשה את שלי ועשתה לי follow. 

אחר כך עשיתי תחקיר וגיליתי שיש לי טעם טוב. היא עטורת פרסים, עסוקה ומוערכת ואף כתבה הצגה על שחקנית צעירה שמתאהבת בגבר שמבוגר ממנה ביותר מ20 שנה. 

כל זה רק כדי להגיד שרוב הזמן אני באמת כבר מיואש מהעולם המיני/רומנטי ומעדיף להשלים עם המחשבה שעשיתי את שלי ודי. 

יש בזה ערך. נקיון. serenity. 

אבל אז מגיעה איזו שחקנית מוכשרת ורוקדת לי בקלילות על כל הכפתורים, כמו להזכיר שהכל יכול להתהפך ברגע אחד בלתי צפוי. 

אחרי ההקלטה מיהרתי ליפו להביא את הגופיות החדשות והאנטי סוציאליות שלי. 

יש לי עוד שני משלוחים קיצוניים יותר בדרך, כולל גופיה אחת עם הכיתוב: "What doesn't kill you disappoints me״.

(מוקדם יותר הגיעו המאצ׳תונים החדשים שהצטרפו לגרביים החדשים מאדידס שקניתי לעצמי. אפילו אם רק אני רואה את ההלבשה התחתונה שלי, היא צריכה להיראות כמו הלבשה תחתונה של מישהו שאוהב את עצמו).