לפני 19 שנים. 28 באוקטובר 2005 בשעה 7:07
השיר היפה והאמיץ של דפש מוד...(condemnation)
מוקדש, לאו דווקא באהבה, לאלו שסילקתי מחיי ומנשמתי אתמול. לצמיתות..הדומיננטית שמתקשה לשלוט בעצמה והמעודדת הזוחלת שלה.
גינוי
נשפט
כאן על הדוכן עם ספר בידי
ורק האמת לצידי
האשמות
שקרים
גזרי את דיני, לא הבעתי כל חרטה
אסבול בגאווה
אם בגלל כנות את רוצה התנצלות
אני לא מזדהה
את מחליפה טוב לב בעיוורון
אנא, פקחי את עינייך
גינוי
למה?
כי המחויבות שלי היתה תמיד ליופי
זה היה פשעי
חש התרוממות רוח
התעלות
לדעת שאוכל לסמוך על תיקון עיוות הצדק הזה
פעם אחר פעם
אם את רואה יופי כחוסר בגרות
זו ממש לא הפתעה
את מחליפה טוב לב בעיוורון
אנא, פקחי את עינייך