מתחת לפרווה

אני משחזר את השבוע שחלף מאז הפוסט האחרון שלי, ו-וואלה, באמת הספק לא רע. (:
חוץ מעבודה בהספק סביר, גם היו לי שלוש הופעות השבוע. באולפן השקוף של 24 כגיטריסט (היו שם רקדניות פרחות כוסיות על, והתחדדה לי ההכרה שמתגבשת לי לאחרונה - שכוסיות מתנהגות כמו כוסיות... וגם פעלתי כדי לסדר לעצמי הופעת סולו בערוץ והתיידדתי עם גיטריסט הבית) , בחתונה בחצר המלכה, (עם הפיינליסטית בתפקיד הנהגת/מאבטחת. אח"כ טיילנו בחוף פלמחים לראות את גשם המטאוריטים) , ואתמול בליין של אורלי. (על כך בהמשך) .

בשבת עשיתי שש שעות של נקיון יסודי בדירה... לעומת הדירה הקודמת שאהבה ורצתה להתלכלך, הדירה הזו לא מרשה לי ללכלך אותה וכל הזמן רוצה שאנקה אותה. זה כיף שאפשר להגיע לרמת נקיון גבוהה, כשהמשטחים הרבים קורצים ומבריקים, הרצפה מבהיקה באופווייטיות נונשלנטית וקירות המקלחת מפגינים שקיפות מלאה.

בשני בלילה חגגתי לפיינליסטית יומולדת, עם פסטה פירות ים שהכנתי וקרקרים עם גבינת עיזים וחצילים קלויים, סרט קליל שלקחתי (אריק הויקינג), בלונים שניפחתי, ויין מבעבע. התרוצצתי בצהריים עם עדי ז. בכל שוק הפשפשים כדי למצוא לה מתנה. פעם הסתובבתי איתה שם והיא התלהבה מהתיבות, אז קניתי לה תיבה עם מראה רטרו, שעליה מצויירים כלבלבים חמודים ופרפרים. עטפתי אותה בבית בניר צלופן סגול וסרט אדום, מילאתי אותה בסרטים צבעוניים, נצנצים ועלים דקורטיבים, ועליהם כרטיס ברכה שאמר שזו תיבה מלאה באהבה, ושאני מקווה שעם השנים היא תתמלא בדברים שהיא תאהב ושיעשו לה טוב על הלב. (אנד אפטר דאת, ד'י אוראל סקס) .

בשלישי בלילה הגיעה לביקור הלביאה מהמרפסת ממול, זו שיש לה ניק בכלוב. בת 21 (בינתיים היא נהייתה 22... הן תמיד מזדקנות לי מול העיניים) , שוקולדית, חלקה ומטריפה, עם נטיות דומיות מדליקות, וטעם מפתיע בטובו במוסיקה. היא ביקשה לראות את מגרת הצעצועים, שלחתי ידיים בעקביות שטנית, וקצת אחרי שהיא אמרה שהיא עייפה ונראה לה שהיא תלך היינו בעיצומו של גיפוף מלהיב וירדתי לה. (פירס בדגדגן...(: ) בארבע וחצי לפנות בוקר ליוויתי אותה הביתה (מעבר לכביש, כאמור), ונפרדנו עם הרבה טעם של עוד. (הדיבידנד הראשון מהמרפסת, וגם האתיופית הראשונה שלי.... זו הייתה פנטזייה ארוכת שנים ((: ) .

אתמול בערב עוד הספקתי להשלים בדסם סטייל עם האקסית לאחר נתק של כמעט שבוע (מסתבר שההדום החדש יעיל מאוד להצלפות) ולעבוד, ואז מיהרתי לבאלאנס. המאבטחים התעצבנו שקשרתי את האופניים לברזלים של הכניסה, וגם חשדו בטעות שסיגריית הטבק המגולגלת שהחזקתי בידי היתה משו אחר, וכנראה שהתגובות העצבניות שלי באו להם לא טוב, וכמעט התפתחה תגרה. בסוף הערב כבר השלמנו ונפרדנו כידידים.

ואז, לאחר תיאומים מפורטים עם אורלי, דוגי, הדיג'יי, הפרונטלית, האקסית, ובוראת עולם, הגיע הרגע להתחיל. שרתי היומיומולדת ללסע"ע קטה ואי-י-מווו, ואז את "לכל אחד יש חור" שלי, והרגשתי שהיה ביצוע מוצלח. לאחר השיר המיקרופון אכן נשאר פתוח כפי שביקשתי, והפיינליסטית עלתה לבמה. שאלתי אותה במיקרופון אם היא תעשה הכל ותספוג הכל למעני, והיא ענתה "כן דן" למיקרופון בקול רם ונישא. (במשך שבועיים טפטפתי לה שהולך להיות סשן יומולדת מאוד אכזרי, אבל שלא תדאג כי הזמנו פרמדיק, והצלקות הגופניות יעברו תוך כמה שבועות) .

אזקתי את ידיה, הוריתי לה לשכב על הגב ולהרים רגליים כדי שאוכל לאזוק את רגלייה מבלי להתכופף. הפשטתי אותה בהורדה מהירה וקלילה של הריצ'רצ' של מחוך הויניל האדום, ושל חצאית הויניל השחורה. קשרתי אותה לצלב, ואז הוצאתי את כלי העבודה שהבאתי איתי מהבית אחד אחד, והראיתי אותם בתנועות מאיימות לפיינליסטית ולקהל : פלייר, מברג, פטיש, מספריים, ומסור שביקשתי מדוגי להביא. ("בייב, אני פוחדת.." מלמלה הפיינליסטית) . ואז הוצאתי את הנוצה הארוכה והאדומה שקניתי בבוקר ודיגדגתי את הפיינליסטית עד שפרחה נשמתה. לאחר מכן הצמדתי בלונים עם דבק דו"צ לציצים, לכוס, ולזרועותיה, ופוצצתי אותם אחד אחד בעזרת סכין מטבח אימתנית. ולבסוף השפרצתי עליה קצפת על הציצים, קישטתי בסוכריות עוגה, קראתי לפרונטלית לעזור לי ללקק, שיחררתי את הפיינליסטית וקדנו קידה בקדמת הבמה. היא באה לחבק אותי באהבה אך עצרתי אותה מבעוד מועד (היא היתה כולה דביקה מהקצפת והסוכריות) .

השתובבתי וביליתי זמן איכות עם הדומיות, ואז הבחנתי בעוגת קרם על מגש שנחה על הבאר בשלמותה, מיותמת ומשועממת. הצבתי אותה על יד ימיני, פסעתי לעבר הפיינליסטית, והתענגתי על פרצופה המופתע, בשבריר השניה שחלף עד שהעוגה נמרחה על פרצופה החמוד. מקווה שהטיפול עבד, ושהיא תהיה מתוקה יותר מעכשיו.

אה, ומתגבשת לי הופעה מלאה בחודש הבא, כנראה בפאב מתחת לבית שלי... פרטים בהמשך (: