זה כנראה שבוע הזונה הבינלאומי בגן עדן או משו.
בכל יום הלכה והתאחרה שנת השינה שלי, עד שאתמול כבר הלכתי לישון מחר (היום).
אחרי ההילטונית בראשון בלילה היה לי אס או אס מהאקס בשני ונרתמתי להציל את המצב כמו האביר על הכוס הלבן. בשלישי בלילה הוזמנתי ליפו לקולגה חובבת סקאת וידידה שלו (שכינו אחד את השני ביבי כל הזמן, בזכר, ע"ש ראש הממשלה). הידידה והמיץ-דן שהבאתי איתו עוררו בי אגרסיות, אבל הידידה הייתה שpechה ומצאתי את עצמי מסשן מחזיק מפתחות בצורת פינגווין מבד צמרירי שמצאתי שם. כמעט ביקשתי צלוטייפ בשביל לקשור אותו, אבל אז נזכרתי בפיינליסטית והתקשרתי אליה בערך בשלוש לפנות בוקר להעיר אותה, להגיד לה לבוא לאסוף אותי ושיש לה 12 דקות.
היא התקשרה אחרי עשר דקות להגיד שהיא בדרך ונתתי לידיד לענות, ואז כשהתקשרה להגיד שהיא למטה נתתי לידידה לענות ולהגיד שאני "מתלבש ויורד". (למרות שהייתי לבוש לגמרי). שאלתי את הפיינליסטית מה לקח לה כל כך הרבה זמן, לקחתי אותה הביתה, סגרתי את הדלת הממ"דית של חדר השינה כדי שזעקותיה לא יפריעו לשכנים, והתאכזרתי אליה בעזרת שלושת השוטים, וכמה מצבטים מהסוג שמהדקים חשבון ללוח הקטן במסעדות, על שתי שפתי הכוס הבשרניות ועל הפטמות גם כן. היא היתה מחוייכת אחרי שגמרה ואני אוהב שהיא מחייכת.
ברביעי סיימתי לעבוד ב21 והחלטתי לאזור אומץ ולהתקשר לטראנסית היפהפיה והסקסית שעברה לגור בשכונה לפני כמה חודשים. (את הפון השגתי 10 ימים קודם, כשקראתי לה מהמרפסת). היא נעתרה להצעתי להיפגש מיידית, והגיעה כעבור 20 דקות על עקבים גבוהים, מאופרת בצורה חתולית, ושופעת שובבות טיזרית.
המשפט הראשון שלה כשנכנסה היה : "אז מה, סאדו?!" . (היא חקרה עלי בשכונה ובאינטרנט). משם הדרך למגרת האביזרים היתה קצרה, היא בחנה כל פריט בענין (והתרגשות ומשיכה וזעזוע) . "אתה יודע שאני טראנסית, כן?" , ואני עניתי "דההאאא..." שקצת העליב אותה, ורק אחר כך חשבתי שהייתי צריך לשחק אותה מטומטם ולהגיד : " טראנסית? מה זה? כאילו, את אוהבת מוסיקת טראנס?" .
היתה זרימה נחמדה מאוד, עם מבטים עמוקים ומתגרים בעיניים ("וואי, אתה אפילו יותר טיזר ממני @! " ) ונשיקות צרפתיות לוהטות. ("איכס, אני לא מאמין שנישקתי טראנסית (: " ) . לקראת חצות התקשר אליה לקוח והיא היתה צריכה ללכת לעבוד. הלביאה סימנה לי מהמרפסת ממול והזמינה אותי אליהן. זו היתה הפעם הראשונה שלי אצלן... 4 גיטרות וכולן לא מכוונות, 4 אתיופיות רוקדות, צועקות, שרות וממלמלות, והם ניסו לשדל אותי לעשות להן שיעור גיטרה. התוודיתי שהן הטלווזיה שלי, (כי אני מציץ עליהן כל הזמן) והן שאלו איזה ערוץ. עניתי שערוץ המשפחה, והן שאלו אם לפעמים זה לא נראה יותר כמו נשיונל ג'יאוגרפיק... בדיוק כשיצאתי מהן התקשרה הטראנסית (לקחתי את האלחוטי איתי, זה הרי מעבר לכביש) ושאלה אם אני רוצה לעשות סיבוב בשכונה. ישבנו קצת עם הווירדוז במכולת, ואז היא רצתה שאסע איתה לסופרפארם במיניסטור כי היא היתה צריכה הורמונים או משו. התלוויתי אליה לנסיעה הלילית במונית, ואז כבר היה באמת מאוחר.
ואתמול בלילה עבדתי על השיר החדש שלי (שמתהווה ממש חזק ויפה !) ובארבע בבוקר הגיעה הזונה הגדולה מכולן (חוץ ממני*) לגעור בי על היחס שלי, להשפיל אותי ולדבר אלי לא יפה, לספר לי על חוויות שלה עם אחרים, (נגעתי בעצמי) לסרב להוריד נעליים, ואז להזדיין איתי עד שיצא עשן ולהגיד שאני מדהים ושאני לא יודע כמה טוב לה, ושאני ארד לה ואלקק לה את התחת, ושהיא תגמור שוב ושוב מתוך שכרותה החרמנית, להעניק לי את הצומי הדרוש לגמירה שלי, ואז להירדם ולהפריע לי לישון שוב ושוב, רק בשביל לקום בצהריים, להתלבש בכעס, ולצאת מהדלת עם "ביי!" עוקצני.
לפני 15 שנים. 11 בספטמבר 2009 בשעה 15:41