מתחת לפרווה

"מה אתה רוצה ממני?"
"הרבה דברים. שאני אעשה לך רשימה?"
"לא. אבל אם אתה עושה אז תכתוב אותה בבלוג. אבל שלא ידעו שזה אני."

אני רוצה שזה יהיה בסדר להסתכל עליך ולהגיד לך שאת ממש (באמת!) יפה.
שתודי שאת מחבבת אותי לאללה ותפרטי למה. (אם זה נכון, גאד... הטיזינג הקריר שלך אפקטיבי עלי מדי...)
להתחבק איתך, הרבה, המון, בעמידה ובשכיבה על הצד. לסנכרן נשימות. ולא רק לפני שאת הולכת.
להגיד לך מה שאני מרגיש כלפיך, שאני מעריך את האינטליגנציה שלך, שאת מהירה וחדה, שאת מהממת וגורמת לי להתכלבלב איתך בלי בכלל להתאמץ.
לשתוק איתך בלי שתעשי פרצופים מצחיקים.
לפתח איתך אינטימיות, לאט.... עם נגיעות קטנות וגדולות ועירום ונסיונות ודיבור שקט ורוגעעעאאאהההה, ולהדליק אותך ולהידלק בעצמי ולשחק, כמו ילדים במחסן בחצר של הגן.
לבשל איתך ולאכול איתך ואותך, ולראות סרט בדיוידי ושאת תרצי שאני אשיר לך.
ולתפוס אותך ולזיין לך את הצורה אם את רוצה או לא, מהר וברוטאלי, לאט וחושני, להסתכל לך בעיניים ולראות אותך משתגעת.
ולהתנשק איתך, עם השפתיים הבשרניות אך הקמצניות האלה, נשיקה כמו בבת הים הקטנה... נשיקת אהבה אמיתית.
ולהעיף לך סטירה כשאת מעצבנת. (זה קורה הרבה).
שתבעטי לי בביצים בתגובה.
לקנא לך אבל גם לפרק את זה עליך אחר כך.
להתקלר ולהשוויץ. (לקחת אותך כמו טרופי-ברייד לכל מיני מקומות)
להתקרר אליך, לשחק לך ברגשות, להכניס אותך לסרטים.
להרגיש אותך אוהבת, ממש, וכואבת, ועוד יותר אוהבת.
לחשוב עליך, יומם וליל.
לנשק כל סנטימטר בגוף המטריף הזה שלך, חוץ מהחלקים השעירים.
להעריץ אותך ולציית לך ולסגוד לך ולפנק אותך.
לריב איתך ולהתעצבן ולהשלים בתשוקה מטורפת ועם הלמות לב.

להיות איתך קרוב.... ובטוב.

אבל אין סיכוי בעולם שזה יקרה עם קישואית כמוך.