מתחת לפרווה

אחרי שדיברתי לראשונה עם הסוטה הצעירה, דיברתי עם חברי הטוב נדב..אמרתי לו " היא מדהיממההה, ואני כנראה אדפוק את זה איכשהו...אני רוצה מדי"
היום, אחרי שחזרתי מסיבוב בנק-חברת חשמל (ניתקו לי את הזרם...) התיישבתי לעבוד, עדיין חסר חשמל, על השיר החדש והבועט שכתבתי והלחנתי בדרך בראשי. (צפו לו בפרסום הבא)
לפתע צלצל הפון, ולאחר שהרמתי שמעתי "שלוווםםם" חם וורוד...זו היתה היא. סיפרה לי שניסתה להתקשר גם אמש...(ראיתי שיחה מ23:30 אבל רק באחת בלילה ואז חשבתי שמאוחר מדי...לא יודע איך פספסתי את הצלצול, כנראה הייתי עסוק מדי בלרחם על עצמי) ושניסתה להתקשר גם היום כמה פעמים (מחסוי...וגם הייתי בסיבוב שלי) ושבכלל בילתה את הלילה בבסיס נטול האינטרנט...(סיפרה לי על זה כשנפגשנו ביום ג'...הייתי עסוק מדי בלהתפעל מהיופי והקסם שלה) ..התקשרתי לנדב אחרי השיחה...סיפרתי לו...הוא אמר "נו, ברור, you're insane in the membrain" 😄

יצאתי טיפש. לאללה. היסטרי גם. נוירוטי. מ ט ו מ ט ם.

זו פעם ראשונה שאני מרגיש בעוצמות כאלו מאז האקסית. זה מבלבל אותי ומלחיץ. מצד אחד משיכה מטורפת ורצון להתקרב אבסולוטית כאן ועכשיו, ומצד שני פחד להראות להוט מדי, פחד שהרגשות לא הדדיים (למרות שהיא אומרת שכן, והאמת שגם מראה את זה...אולי לא מספיק בינתיים עבור הובר צומי שכמותי)
ובקיצור ובלי להטריח עוד את קוראי הסבלניים והמתוקים, ט ע י ת י. עשיתי טעות. ואני מצטער.

Wise men say
Only fools rush in
But I can't help
Falling in love with you