היום תירשם פיסת הסטוריה קטנה.
אחרי שאחזיר את קופיקו לבית אמו, בשמונה בערב, אשים פעמי לבית הוריה של הסוטה הצעירה.
בכל השנה שעברה מאז הפרידה, על שלל הקשרים שניהלתי, מעולם לא ישנתי אצל הבחורה וספורות הפעמים שהייתי בביתה, ברוב המוחלט של המקרים בכלל לא.
הפעם האחרונה שבכלל הייתי בבית של מישי שגרה עם ההורים לראשונה הייתה לפני חמש שנים בליל הסילבסטר עם האקסית....
הפעם לפני זה הייתה בגיל 16 עם אשתי הראשונה...
בשתי הפעמים, התפתח קשר ארוך שנים-בניגוד לעמדת ההורים-והסתיים בסופו של דבר לא מעט, ואפילו הרבה, בגלל יחס ההורים (שלה) לקשר.
תהיות רבות צצות....תגובת הוריה לפער הגילאים, (זה כאילו היא היתה יוצאת עם בן 10) עובדת היותי אבא לילד בן שמונה, עובדת היותי מוסיקאי דרום תל אביבי...ועוד לא דיברנו על סקס סמים ורוקנרול (וגם נשתדל לא לדבר...)
אחר כך יש את כל הקטע של חרדה משהייה בבית זר, המוגבלות התנועתית, תחושת המחנק המבצבצת, הצורך לשמור על שקט, כללי התנהגות....הריחוק מהפון (כזכור אין לי סלולרי), היובש מהעישון....ההגבלות המיניות המתבקשות...ואני כל כך חם עליה....
....איך עושים שההורים שלה לא ירגישו שקוף פראי פלש לביתם ואונס את בתם הרכה??!?
בכל מקרה, חוויה אקסטרימית צפויה לונוס בפרווה הערב....
מכל משעולי הבדסם בהם פסעתי בשנה האחרונה, זה נראה לי הטוטאלי והמפחיד מכולם....
לפני 18 שנים. 17 בנובמבר 2005 בשעה 12:47
