השטיק שאני מקטרת שנועלים אותי בבוידעם מיצה את עצמו כבר מזמן, וכנראה שאם היה לי כל כך דחוף לצאת משם כבר הייתי בועטת בדלתות ומסתובבת במרחב כזנזונת מיוחמת.
אבל שלשום בערב, אחרי שהקלטתי זמרת מעולה ומצודדת ועמדנו ושוחחנו, חברותיה הבאר שבעיות שישבו על הספה האדומה קראו לה "דנה" ושנינו סובבנו את הראש רפלקסיבית.
הסברתי שגמני דנה לפעמים... 😄
הם התמהמהו לצאת מהקן החמים אל הכפור שבחוץ, והזמינו אותי לצאת איתם לאיזה מקום בהרצליה פיתוח. אחת מהחברות, ביצ' דומיננטית טבעית וכובשת בת 20 עם עיניים בהירות ענקיות, לחצה במיוחד, שידלה אותי לעוד צ'ייסר קבוצתי, ואף פקדה עלי מפורשות ללכת להתלבש ולבוא כבר.
"מנמנמנממממ, פעם הבאה" חייכתי בבישנות. אני לא אוהב לצאת מהעיר כשאני לא עצמאי תחבורתית, וגם חששתי שהם יקחו אותי למקום של שחורים. 😄
שתיקה השתררה לכמה שניות, ואז דנה השנייה אמרה לי : "אני חייבת להגיד לך משו... אתה מההזההה לייימך ! "
טוב זה כבר היה טיעון מאוד מנצח, ביחוד לאחר כל המחמאות הספונטניות שהעריפה עלי במהלך סשן ההקלטה. (באמת הייתי נורא חמוד. כמות האסטרוגן שהסתובבה פרא סביבי הטעינה אותי בטירוף).
ולמרות שבזבזתי המון כסף על הבאר ועל המונית חזרה מהרצליה בשתיים בלילה כשהתחילה המוסיקה המזרחית (וגם בלי קשר הרגשתי שאני צריכה לעשות אקזיט לצרכי דרמה), אני לא מצטער(ת) שהצטרפתי אליהן ואל השדר המשוגע....
שלכן,
דנה }{
לפני 14 שנים. 6 בפברואר 2010 בשעה 9:32
