לפני 21 שנים. יום שני, 5 בדצמבר 2005 בשעה 15:53
התעצבנתי, צעקתי, כעסתי...הגיטריסט נעלב כי אמרתי שהוא מנגן כמו קוקסינל. (התנצלתי).
בrun השני זה כבר נשמע יותר כמו מוסיקה...
טיפלתי בכמה דברים (האקסית התקשרה והתבאסה שטוב לי) ונסעתי להביא את קופיקו מהבצפר...הכנתי ארוחת ערב, שיחקנו טאקי, הוא הראה לי את מחברת ההכתבות עם הציונים היפים...כשהפון מצלצל כל הזמן עם שיחות קצרות ותיאומים..(המתופף לא יכול לעשות באלאנס בערב כי יש לו הופעה אחרת, הקלידן מתפנה רק ב19:30, צריך להשיג מיקרופון "מדונה" לשלהבת, יש עיתונאים ואנשים להזמין, הסאונדמן מתעצבן שלא יהיו את כל הנגנים בבאלאנס, לקוחות מתקשרים לקבוע, אני עדיין חייב חודשיים שכר דירה ועם חוב תופח במכולת וללא מזומן....שכחתי בביתה של אמי את החימר לשיער ואני חייב אותו לפריזורה...ועוד ועוד....)
יש גם פירות...אתר "לילה" של ynet כתב עלינו אייטם יפה...(משום מה על התמונה כתבו שקוראים לי "דרור"...התקשרתי והבטיחו לי שישנו...) הנה לינק :
בשיחה עם המקלורת האהובה שלי בצהריים היא אמרה לי " אל תדאג ממי בקרוב הלחץ יגמר.."
הסברתי לה, שהוא לא הולך להיגמר ואני גם לא רוצה שיגמר...אני חזק. אני יכול לשאת את הלחץ....רק רציתי חיבוק...( :