היום התפרסמה הכתבה עלי בעיתון "אנשים"...
התעוררתי וירדתי לחפש את העיתון...לא הרחקתי לכת ומהמכולת של דני מתחת לבית שמעתי "הופה לה" מחוייך...הכתבה משתרעת על שלושה עמודים עם הפנייה מהשער "אהבה זה כואב-דן צפורי, נביא הסאדו מאזו של תל אביב"...בחרו בסוף את התמונה עם העצם והמגף...
כפי שצפיתי, הכתבה עסיסית ביותר ומלאה בתיאורי סטיות והתייחסות לסלבים שעבדתי איתם...קשה לי לקרוא את הכתבה...כשאני קורא את הדברים שאני אומר אני לא בהכרח נשמע לי כמו עצמי...אבל עדיין זה בעיקר מעלה חיוך...
אתמול עבדתי בזנות מוסיקלית עד הערב ואז הסוטה הצעירה באה אחרי הצבא. יש לה פה כבר מדף עם בגדים, ועוד מדף עם פרפומריה, ובכלל יש כל מיני דברים קטנים שלה פזורים בפינות הבית...הייתי מאוד לחוץ, המחשבות היו שליליות, לא ראיתי יופי, המוסיקה נשמעה לי שטוחה ומעצבנת, כאב לי הגוף...הכנו ארוחת ערב (מצרכים על חשבונה מהאייאמפיאם) , שרתי לה את כל השירים בכוח ובקושי, ואז ישבתי על הספה עם מחשבות פסימיות ורצון עז לבכות, בלי ממש יכולת להוציא את זה. דיברנו, ודיברנו עוד. נרגעתי קצת אבל עדיין הייתי כל כך רחוק מהמקום השמח והרגוע שלי...
היא עיסתה קצת את כתפי הדואבות...ואז הלכתי להתקלח ולהתנקות...כשיצאתי לבשתי את התחתונים והחזייה האדומים שלי והתיישבתי על הספה האדומה, שלוב רגליים, ועם התחת מופנה קצת הצידה בפוזה מגרה.
קודם ירדתי לה...ואז היא לקחה אותי למיטה, קשרה לי את הרגליים לידיים בשלשלאות, דחפה לפי את הגאג וזיינה אותי בתחת עד שנרגעתי ( :
אה...ולמי ששכח...היום ההופעה שלי במסגרת ערב קינקי בקולטורה...אני הולך להתפוצץ על הבמה...
מקווה לראות שם כמה שיותר סוטים מכורי פרווה...אוהב אתכם הרבה...}}}}{{{{
לפני 18 שנים. 7 בדצמבר 2005 בשעה 11:07
