לפני 18 שנים. 14 בדצמבר 2005 בשעה 14:17
ככה אני. מה לעשות. הדברים הרעים צומחים מאותם מקומות שצומחים הדברים הטובים. שני צדדים למטבע. הצד הטוב והצד הרע של הforce. ובימים האחרונים הייתי יותר לורד ויידר מהנסיכה ליאה.
הלילה היא אמורה לבוא. אני מתגעגע וצפויים חיוכים וחיבוקים. מצד שני, הילדה הרעה שבי עדיין כאן בציפורניים מחודדות. נצטרך להרגיע אותה איכשהו. ת'אנק גוד פור בידיאסאם.
הלוואי והייתי יותר רגוע. יותר סבלני. פחות לחוץ כמו טמפון בכוס של בתולה נוירוטית.
היום עשיתי כביסה שכללה לא מעט בגדים שלה. תליתי את התחתונים הורודים התחרתיים שלה על החבל במרפסת לראווה. הם משתזפים להם בנחת בשמש השוקעת. התקלחתי והתגלחתי וסידרתי את הבית מבעוד מועד. היא תגיע אחרי שאסיים לעבוד.
חזרו הפרפרים, לא שמעולם הלכו.... הם פשוט התחפשו לברחשים. }{