שנים הייתי איכר תפל
ולא ידעתי איך להתנהל
סרטים אכלתי בכמויות
ברפת כל היום עם הפרות
אחת בועטת, שניה שקטה
שלישית דולפת וממליטה
אכלו לי את כל התלתן
עד שנמאס לי כבר להיות רפתן
עם כל המו מו מו
הן לא נדמו מו מו
מרוב התבן נשכח המוץ
גרמו הן לי לי לי
לבעוט בדלי לי
ולעוף בסלטה אל הבוץ
יום אחד ניגש אלי אחד
זקן קשוח עם שוט ביד
הרים ת'כובע לעס קליפה
ואז ירק אותה על הרצפה
אמר לי ילד, תקשיב היטב
חבל שישבר לך הלב
בשביל חלב לא צריך לסבול
תמיד יהיה לך מה לאכול
אם הפרה מניבה
פנק אותה באהבה
אם היא סוררת ושוטה
שלח אותה אל השחיטה
אז אם היא באה לך רע
אם כל היום רק מעלה גרה
ולא נרתמת בגאווה
כשמגיעה שעת החליבה
אז תן לה עוד קצת לאכול
?וכשהאנטריקוט מספיק גדול
קח 'תנתח המובחר
ושלח אותה לדרך כל בשר
אם הפרה מניבה
פנק אותה באהבה
אם היא יוצאת מכדי שליטה
שלח אותה אל השחיטה
לפני 14 שנים. 26 ביוני 2010 בשעה 13:37