א. תזכירו לי לכתוב פוסט על הנרקסיזם שלי, הוא הולך ומתגבש במחשבות שלי ובסיטואציות שאלוהים מציבה אותה בן.
ב. חזרתי עכשיו מחתונה בה עבדתי. אני על תקן הגיטריסט הרוקי הלא קשור לכל הערסוות. בכל זאת הצלחתי להתחבר לכמה נפשות פועלות ועתירות יופי, והבהיק בי שהן נושאות את אותן סממנים מאפיינים של האקסיות שלי. פעם לא ידעתי לענות לשאלה :" מה הטעם שלך" , כי באמת, אני יכול זהות יופי בכל גווניו. אבל היום אני יודע. וזה לא טעם קל בכלל... זה טעם מקולל. :)??
(אפשר להפסיק עם הסעיפים)
זה הפוסט הראשון שאני כותב מהאיימק החדש, על המקלדת האלחוטית המאוד מעוצבת של אפל, וכל ה27 אינצ'. אני מבין את הבחורות, באמת אפשר לעשות הרבה יותר עם עשרים ושבע אינצ'.
הייתי מתחתן עכשיו. אני רוצה. בת זוג קבועה ונהדרת, חתונה, ילדים, כל הסיוט כולו. זה מה שבא לי. וזוגיות עמוקה והדדית ונהדרת ורבת רבדים ונצחית. ודי כבר עם הניכור והריחוק והבדידות והלוחמה. די.
אולי זו רק השפעה של כל השירים המזרחיים והכוסיות המעוצבות.
טוב אני לא ממש בהיר מספיק כרגע בשביל לכתוב. צ'יקות לכולן, מקווה שטוב לכן באשר אתן. }{
לפני 14 שנים. 21 ביולי 2010 בשעה 22:42
