לפני 14 שנים. 24 ביולי 2010 בשעה 13:05
אוחחחח אני רעב.
רעב כמו זאב רעב.
רעב רעב רעב.
לא עצוב, לא מדוכא, אפילו לא מרחם על עצמי.
לא מודאג, לא מוסרט, לא עייף וגם לא באמת בודד.
פשוט מאוד מאוד רעב, כפי שהמון זמן לא הייתי.
זמן לצאת לדרך, לצוד ולטרוף. 😄
אה כן, ברור שכשרעבים אז קשה להמתין בסבלנות בשיחים, והחנית מפספסת את ייעודה, ואם טורפים הרבה ומהר מדי זה עושה כאב בטן, ואם מתפשרים על בשר נבלות חוטפים מחלות. וידוע גם שמה שרודפים אחריו בורח, ושבכלל הכל משמיים וקורה בעיתו.
אבל האדרנלין, החדות, העוצמה, ההשראה והנחישות... כיף להרגיש אותם. ומקסימום, אם לא הולך... תמיד אפשר לשיר.
