מתחת לפרווה

יש לי עטלפים בבטן ובלב. זה כמו פרפרים רק כואב ואפל. והגרון נחנק, וההתרגשות מפמפמת, והדעת מעורפלת ומסועפת. אני אוהב את זה?

היה סופ"ש הזוי מאוד, רווי בכאב. אני יכול להביא רק את תמצית הדברים, כל רגע היה עולם וריקו.

בחמישי נכנסתי באמא של היקום, וכנראה שגם היקום שינס מותניו, ופתרתי במהלך היום את כל העניינים הטכנים. (ותודה לע.ז. ולכל בעלי התפקידים בעמדות השונות בדרכי הארוכה והמתסכלת. היה כיף לפרקים.) בצהריים לקוחה שלי הביאה מפה אסטרולוגית שהכינה, עם התאריכים שלי ושל הXית. היא הראתה והסבירה שראשי הדרקון שלנו ניצבים בדיוק זה מול זה, וכך גם השמש (שמשקפת את האישיות). הירחים שלנו נמצאים שניהם במזלות אש, שזה קשור לביטוי האישי או משו. ושהונוס שלה רוכב לי על האושר וההצלחה, אבל שהכוכב המלחמתי שלה רוכב לי על הכוכב המכשיל והמסוכן. שורה תחתונה - קשר גורלי של אהבה יפה וכאב עמוק.

בחמישי בלילה היא התקשרה בסוף אירוע ואמרה לי להזמין לה מונית כי היא לא מצליחה לתפוס. שאלתי אותה אם היא רוצה להיפגש בשישי, והיא אמרה שנראה. גם בשישי כשהתקשרתי היא אמרה שהיא לא יודעת ושנדבר, ורק מאוחר אחה"צ הצלחתי לחלץ ממנה קביעה רפה לכיוון 21 או 22. בכל זאת יצאתי לסיבוב ירקן/קצב/חנות משקאות, מתוך תקווה שהיא תבוא. מילאתי את השעות בפעילות פרודוקטיבית למרות הסערה שהתחוללה בי. היא הפתיעה ואפילו קצת הקדימה, והגיעה כמו סופת הוריקן, באנרגיות מטורפות, באגוצנטריות בלתי מתפשרת ובלתי מתנצלת. שיז אין פארטיז, בשיאה של תקופה דארקית, כפי שבדר"כ קורה ברצועה הזו של מחזוריות היחסים הדפוקים שלנו. הכנו אנטריקוט + בטטות בתנור ברוטב וורסטרשיר, ובינתיים הרצנו בתורות שירים מיוטיוב. היא כיוונה לפאנק ישראלי ומטאל אכזרי בפול ווליום, וזרמתי איתה כלל שידיעותי בתחום איפשרו. היא רקדה וקפצה וסערה והביאה לי כאפות חזקות. אחרי כמה שירים שלה ברצף עקצתי עם "מה הדאווין שלך" של דני סנדרסון, אבל זה רק דירבן אותה להקצין.

היא אמרה שהיא רוצה שנצא ונעשה כיף, ושנעשה סיבוב בין מקומות. ושאני לא אתלבש יפה מדי כי היא בשמלה שחורה פשוטה. ושאני אתנהג רגיל ולא אהרוס לה את המצברוח. זה התחיל במונית לקפה ברזילי אבל לא התאים שם, אז עוד מונית לברקפסט, רק שאיך שירדנו מהמונית נקרע לה הסנדל. אז עוד מונית אליה הביתה+המתנה, ואז חזרה לברקפסט שהיא די ריק והמילק היה סתמי. שתינו סיבוב, היא סחבה אותי לשירותים, התיישבה על הכיור וציוותה שארד לה. רצתה שאזיין אותה למרות שידעה שאני לא ממש בנוי לזיונים בשירותים של מועדונים ובטח לא במצב הזה כשאפקט הסירוס שלה עלי בשיאו. אכן לא הצלחתי. הורתה לי לשכב על רצפת השירותים והתחילה לרכב לי על הפנים באגרסיביות. לאחר דקות ארוכות היה רגע שממש נחנקתי וניסיתי להדוף אותה מעליי אבל היא אמרה "מאמי אני גומרת !" . יצאנו משם, והלכנו ללימה לימה- שהיה מפוצץ (אני יודע למה אני לא יוצא בלילות שישי) ודחוס וחנוק. היא פילסה בריקודים נועזים את דרכנו אל הבאר, ועוד סיבוב שתיה, הפעם היא מזמינה. היא הבחינה בבחור וניגשה להתחבק ולהסתודד איתו, ואז הסתבר שזה הבחור שהיא יוצאת איתו לאחרונה. הרגשתי רע מאוד לאורך כל הערב, כאילו האישיות שלי נרמסת ובכלל לא באה לידי ביטוי, ושהיא איתי אבל בכלל לא איתי. אבל כל הרגשות הלכו למקום של פגיעות ואהבה וספיגה ועצב, ולא למקום של כעס ורוגז. היה לי חשוב להוכיח לה שאני מצליח לספוג. פגשנו שם זוג קהילתי והיא רקדה והתגפפה איתם, והתנשקה ורקדה עם שני כושים, ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אז השתלבתי גם אני בריקוד המלוכלך, אבל היה ברור שתשומת הלב שלה לא עליי.

ואז עוד סיבוב שתיה והיא מסמנת לי לשלם בתנועה ביצ'ית, ואז מתנדנדת לשירותים ואני מחליט שעדיף שאבוא איתה. והיא כבר שיכורה נורא ולאורך כל הערב מחטיפה לי כאפות חזקות ודופקת בי ביסים. ועוד סיבוב שתיה והיא יושבת ובקבוק המים שביקשה אחריו נוטה על צידו ומרטיב את מכנסיי. ואני מפציר בה שנלך כבר כי מאוד דחוס שם. בדרך החוצה היא נפרדת מהבחור שלה ואני גם מחליף איתו כמה מילים בעוד היא כבר שועטת החוצה ומזמינה מונית. בדרך היא צעקה כמה היא מתגעגעת לבחור שלה ואיך הוא חירמן אותה ואיך הוא צירפת אותה ואיך היא מתה לקבל את הזין שלו עכשיו. הנהג שתק באצילות. אצלי סחבתי אותה למקלחת והתקלחנו ואף ניצלתי את שכרותה בשביל להשתין עליה . הלכנו למיטה, ירדתי לה וזיינתי אותה, והיא דפקה לי כאפות שיכורות, עד שלבסוף דפקתי לה גם אני אחת חזקה והיא נרדמה. (את כל מה שקרה מהרגע שיצאנו מהמועדון היא כבר לא זכרה).

בלילה ישנו חבוקים כפיות. בשמונה התעוררתי ולאחר שטיפלתי קצת ביובש הנוראי בגרון באתי ללקק לה את התחת. היא פתחה קצת קצת את רגליה בהדרגה לאורך דקות ארוכות. הזדיינו, ירדתי לה. היא מתעלמת מקיומי האינדבידואלי ומחפשת רק את העונג שלה. המשכנו לישון. בחצות היום אני מתעורר כשהיא עומדת מעלי לבושה ואכזרית ואומרת שהיא הולכת. אני מבקש חיבוק והיא נשכבת לידי, ואני שואל אותה אם חשבה על מה שביקשתי ממנה. "לשחרר אותך? אתה לא רוצה להשתחרר". והרחיבה שהיא אמנם לא אוהבת אותי מספיק בשביל ממש להיות איתי, אבל מצד שני אין לה שום רצון או כוונה לשחרר אותי, היא נהנית מדי להתעלל בי, אבל גם זה רק מתי שבא לה. היא נאמנה רק לעצמה. ממשיכים לשכב ולשוחח ואני יורד לה שוב והיא מסכימה להישאר לקפה, שנמשך איזה שעתיים ועוד פעם שירים ביוטיוב בתורות, רק שהרבה יותר רגועים וחיוביים - אם כי גם אפלוליים. קובעים שהיא תלך להתקלח ותחזור לצהריים, ואני מלווה אותה עד הבית. "אני כזו מוזרה... שומדבר לא יכול להיות אצלי נורמאלי"... מתפעם, מאוהב, מבולבל.

מתח שאולי היא תחליט לא לבוא.

היא מתקשרת שהיא אחרי מקלחת ,מתלבשת ובאה. עכשיו יותר רגוע, בכל המובנים. נעים ביחד, אפילו שהיא לא מודה בזה. פעם בכמה דקות מאזכרת בחיוך מוקסם את הבחור שלה ואני נחנק מבושה והשפלה. מכינים אמנון בתנור וחציל בלאדי בגריל עם גבינת עיזים. הולכים למיטה, אני מגמיר אותה עם הרוקט והיא נרדמת קצת. אני הולך לעבוד. מתעוררת קצת אחרי שהלקוח מגיע והולכת רגועה.

בערב הלכנו לפמדום של דיווה. (בשיחה מוקדמת ביקשתי ממנה שבניגוד ללילה הקודם, הפעם אני כן ארגיש שאנחנו ביחד שם). מונית לסגולה. היא יפה ומלכותית במחוך, גרביוני רשת, וסנדלים שחורות אלגנטיות עם עקב גבוה. היא סחבה אותי בקולר ורצועה, השפילה אותי לרגליה במרכז הרחבה, הצליפה בי, ציוותה עלי להזמין צ'ייסר לה ולידיד שלה, ("אני אוהבת לבזבז לך 'תכסף") ולעסה את המאנצ'יז ואז ירקה אותם לתוך פי, איזה שבע פעמים. בלעתי.
בדרך הביתה תפסנו טרמפ (תודה!) והיא נרדמה. הגענו אליה, הגמרתי אותה עם הרוקט שלה והיא שוב נרדמה (הבטיחה לי חגיגית - "מחר. מחר תקבל אורגזמה") . נשארתי לישון אצלה עד הבוקר בגבורה. עם רק שמיכה דקה אחת שהיא תופסת את רובה, ומחובקים כפיות חלקים נרחבים מהזמן. בבוקר היא רצתה עוד סיבוב של סקס, אבל כבר התלבשתי ואמרתי לה שאם אני לא אלך, איך היא תתגעגע אלי?

היום עוד לא ממש התחיל למרות שאני ער ופעיל כבר כמה שעות. אני עדיין בתוך זה, בעין הסערה, בתחתית התהום. ויש פה עטלפים.

אני חמור? ... זה לא מקום שהוא בשליטה. אני לא יכול אחרת. מי שאהב בעצמותיו פעם ודאי יבין.