מתחת לפרווה

בימים האחרונים אני נתון למתקפת אקסית שמקורה כנראה בעובדת היותי בקשר שהולך ומתארך ועושה רושם רציני.
זה התחיל לפני כמה שבועות בפון עם בקשת עזרה באיזו עבודה שלה בתקשורת לצורך הלימודים...אח"כ בפון תודה על העזרה. השיחות הלכו והתארכו. סיפרה לי שהיא יוצאת עם בחור מפלורנטין. אמרה שהיא מקווה לפגוש אותי במקרה בשכונה. כשהצעתי לה להיפגש לשוחח שלא במקרה, היא סירבה בטענה שזה "כבד לה".
זה המשיך במוצ"ש, כאשר כשחזרתי הביתה לאחר שהחזרתי את קופיקו לביתו ברחובות, אמרה לי המקולרת שחיכתה בבית "היה לך פון...." כששאלתי מי התקשר היא ענתה "הכי גרוע...שאני אענה..זו הייתה רוני". הסתבר שהבחור מפלורנטין זרק אותה. דיברתי איתה, הייתי אוהב ומלטף, אמרתי לה שאשמח להיפגש ולשוחח איתה, לחבק אותה. האהבה שלי אליה לא מתה, חרף כל מה שהיה.
מאז היא המשיכה להתקשר, לשיחות שהחלו לעסוק באפשרות לחזרה בינינו. תדירות השיחות החלה לעלות וכן נוספו מיילים קצרים לתמונה, שהגיעו תמיד בכתב חרטומים כי היא שולחת מיאהו. אמרה שהיא עוד אוהבת אותי, שהיא רוצה אבל פוחדת, ושהיא לא רוצה לקלקל לי את הקשר עם המקולרת, אחרת הייתה פשוט באה ומקלקלת. שאלתי אותה למה היא חושבת שיהיה לה כל כך קל...
הצעתי שתעיין בארכיון הנרחב שלי, הבלוג שלי אותו כתבתי בשנה האחרונה, אותו היא החרימה לאורך כל השנה. אמרתי לה שטוב לי בקשר הנוכחי שלי. יחד עם זאת, אמרתי לה שכמובן שיש לי עוד רגשות כלפיה, ומעבר לכל אהבה ללא תנאי, שלדעתי תמיד תישאר.
דיברנו גם על בדסם, היא אמרה שהיא מרגישה רתיעה מזה או משהו כזה. זה הצחיק אותי שאחרי שנה עם מיטב סוטות הכלוב, היא עדיין עומדת כשולטת הכי אכזרית ואקסטרימית שהכרתי, והיא מדברת על רתיעה מבדסם. אמרה שלא עסקה בזה בכלל לאורך השנה ורבע שחלפו מאז הפרידה. שקשה לה. וגם, שנראה לה שהיא רוצה את זה פחות ממני. אמרה שלא נעים לה להגיד, אבל אני עדיין הסקס הכי טוב שהיה לה (בו-הו איזו הפתעה...אם היה לי שקל...)
סיפרתי על כל ההשתלשלות למקולרת הנפלאה שלי. היא אמרה שזה קצת מבאס לדעת שעכשיו רוני מחכה למשבר ביני לבינה בשביל לנסות להחזיר אותי. השבתי לה שזו טקטיקה שתהיה גדולה עליה, שכן היא מצריכה סבלנות, האקסית נדרשת לשבת בצד ולהעמיד פנים שהיא משלימה עם הקשר ולתפוס פוזיציה "ידידותית" והיא פשוט לא תצליח. היא קנאית וילדותית מדי. וגם אם כן הייתה מצליחה, אני לא פראייר! הייתי רואה מה היא עושה, ולא הייתי חוזר אליה סתם כך. בטח היינו מזדיינים ומסתשנים עד שהטיח היה מתקלף, למשך שבועיים, עד המריבה הגדולה.
נתתי לה דוגמא למה אולי כן יכול היה לעבוד : ...האקסית תבוא במפתיע, בזמן שהיא יודעת שאני לבד, ואיכשהו, בעזרת דומיננטיות בלתי מתפשרת מגובה בכישוף מיני אפל ועוצמתי, תביא אותי למצב שאני קשור, ואז, תלך ליומן, תמצא את הפון של המקולרת, תתקשר אליה, ותשמיע לה אותי גונח מההצלפות שתצליף בי. לאחר מכן תשליך את הפון הצידה, תתקרב אלי ותאמר לי בלהט "עכשיו אתה שלי"......במחשבה שנייה, המקולרת הג'דייאית שלי היתה באה באותו הרגע, פורצת את הדלת, דופקת לאקסית מכות, ואז מפוצצת אותי במכות ואומרת "ועכשיו, דן, אתה שששלללליייייי!!!!!!"....הו וול, אני והפנטזיות שלי...
הבוקר דיברנו שוב, האקסית ואני, ואחר כך היא שלחה לי מייל :
"אז הנה משהו שמפחיד אותי...הקיצוניות שלך, בדעות, בתגובות... בהכל...בעיקר מפחיד אותי במקומות שבהם אני לא סגורה על עצמי...מפחיד, אבל צריך להודות שיש לזה גם קסם מסוים (למזוכיסטית כמוני) השאיפה תהיה כל הזמן לביית אותך, בתחומים כאלו ואחרים... ואולי אתה יותר מאושר כציפור דרור. הגבול בין ביות לסירוס דק מאוד... וכאן הבעייתיות. אוהבת, רוני "

למה צריך לביית אותי? אני בחור די ביתי, אולי אפילו ביתי מדי...מה אני, שרך טרופי? כלב בר?
אניווי, הלכתי להשלים שעות שינה ולנסות לשים את השפעת שעושה בי שמות כבר שבוע מאחורי.
כשהתעוררתי, חיכו לי שתי הודעות מהאקסית. התקשרתי. היא אמרה שהיו לה מלא דברים להגיד, והיא חשבה אפילו לכתוב אותם ולשים לי את המכתב על הדלת, אבל היא לא מצאה עט....ושהיא רוצה לבוא לישון אצלי הלילה. כשהסברתי לה שזה לא לעניין, היא התחילה להטיח האשמות בבכי שבפעם הבאה שאני לא אגיד לה שאני שם בשבילה כי אני לא יכול לתת לה מה שהיא צריכה ושלא אשחק בה...ושאהנה בסופ"ש שלי...ו...ביי!!

דנה המומה. זה לא רמה זה. זונת צמרת כמוני ראויה לקצת יותר מאמץ ותחכום.